בכירים בקואליציה: היועמ"שית חצתה את גיל הפרישה והנציב שותק

חשיפה מטלטלת בלב המערכת הציבורית: היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, חגגה לפני כחודש יום הולדת ה-67 שלה, הגיל שבו על פי חוק מחויב כל עובד מדינה לפרוש לגמלאות. למרות זאת, היא ממשיכה לכהן בתפקידה כרגיל, כאילו דבר לא קרה.

החוק בעניין ברור וחד משמעי. סעיף 18(א) לחוק שירות המדינה (גמלאות) קובע כי נציב השירות "חייב" להוציא עובד לקצבה בתום החודש שבו הגיע לגיל פרישת החובה. לא "רשאי", אלא חייב. בהתאם לכך, בתום חודש ספטמבר הייתה אמורה בהרב-מיארה לסיים את תפקידה ולצאת לפנסיה.

יש דרך חוקית להישאר בתפקיד מעבר לגיל הפרישה, אבל היא דורשת הליך מסודר. עובד המבקש להמשיך בתפקידו חייב להגיש בקשה מיוחדת, שאותה דן נציב שירות המדינה יחד עם ועדת השירות. אלא שלפי המידע שנחשף, בהרב-מיארה כלל לא טרחה להגיש בקשה כזו.

וכאן נכנסת לתמונה השאלה המרכזית: מדוע נציב שירות המדינה החדש, דורון כהן, לא מממש את הסמכות הברורה שיש לו ולא מורה על סיום כהונתה מיידית, כפי שהחוק מחייב אותו לעשות?

גורמים בקואליציה שניסו לברר את הסוגיה מול נציבות שירות המדינה מקבלים תשובה מעניינת. בנציבות נתלים בתקדים של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, יהודה וינשטיין, שגם הוא לא פרש כשהגיע לגיל הפרישה. אבל זו בדיוק הנקודה שמעוררת את הזעם בקואליציה.

גורם בכיר בקואליציה תקף בחריפות את התנהלות הנציבות, וטען כי ההסתמכות על התקדים של וינשטיען משקפת למעשה חשש פוליטי ולא עניין משפטי: "הנציב חושש להתעמת עם הדיפ סטייט", נמסר. לפי הטענה, מדובר בהימנעות מודעת מהפעלת סמכות ברורה, רק משום שמדובר ביועצת המשפטית לממשלה עצמה.

יש אמנם הוראה נוספת בתנאי המינוי ליועץ המשפטי לממשלה, הקובעת שכהונתו "תפקע בהגיעו לגיל 70". אבל מדובר בתקנות ובהחלטת ממשלה בלבד, שלא יכולות לגבור על הוראת חוק מפורשת. הפרשנות המקובלת היא שגיל 70 מהווה תקרה עליונה להארכת כהונה, ולא ביטול של חובת הפרישה בגיל 67. גם בהנחיות נציב שירות המדינה משנת 2024 נקבע במפורש כי חובת הארכת השירות חלה גם על בעלי תפקידים בסגל הבכיר שכהונתם קצובה בזמן, אם הגיעו לגיל פרישת חובה במהלך הכהונה.

במילים אחרות, גם אם מדובר בתפקיד מוגדר בזמן כמו היועץ המשפטי לממשלה, זה לא פוטר את בעל התפקיד מהצורך לעבור הליך רשמי של הארכת שירות. בהרב-מיארה, כך נראה, פשוט דילגה על השלב הזה.

נציבות שירות המדינה, שנשאלה בעניין, השיבה רק לאחר שבוע שלם של איחור, ובתשובה חלקית בלבד נמסר כי "לא נתקבלה פנייה כזאת מטעם הקואליציה". שאר הטענות שהועלו, כולל השאלה מדוע הנציב לא מפעיל את סמכותו החוקית, נותרו ללא מענה. מלשכתה של בהרב-מיארה לא נמסרה כל תגובה לפרשה.

הפרשה חושפת מתח של ממש בין הקואליציה לבין נציבות שירות המדינה, ומעלה שאלות קשות על האופן שבו מופעלת סמכות חוקית כשמדובר בבכירי המערכת המשפטית עצמם. בימים הקרובים צפוי להתברר האם הקואליציה תגיש פנייה רשמית בעניין, והאם הנציב ישנה את עמדתו.