היועמ"שית לכנסת לבג"ץ: יש לקיים מיד הצבעה חוזרת למבקר המדינה

משרד מבקר המדינה פועל ללא ראש בפועל כבר למעלה משלושה חודשים, ובינתיים הכנסת לא קבעה מועד לפתור את התקלה. היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, הגישה היום תגובה לבית המשפט העליון בעתירה שעוסקת באי כינוס הכנסת לבחירת מבקר המדינה, וחזרה על דרישתה: יש לקיים את פסק הדין של בג"ץ ולקבוע הצבעה חוזרת בהקדם האפשרי.

התגובה הוגשה במסגרת עתירה שהגיש ירון גדות בחודש ספטמבר, ובה הוא דורש מיושב ראש הכנסת, אמיר אוחנה, לכנס את המליאה לאלתר. העתירה מופנית גם נגד הכנסת עצמה ונגד שני המועמדים לתפקיד, עו"ד מיכאל ראבילו והשופט בדימוס יוסף אלרון. אפיק הגישה את תגובתה בשם הכנסת בלבד, ואוחנה יגיש תגובה נפרדת באמצעות ייצוג משלו.

הפרשה כולה החלה בביטול דרמטי: בג"ץ פסק ביולי שנפל פגם מהותי בהצבעה שנערכה ב-3 ביוני, שבה נבחר ראבילו למבקר המדינה. הפגם נבע מכך שכמה חברי כנסת תיעדו את הצבעתם מאחורי הפרגוד, בניגוד מוחלט לעקרון החשאיות שעליו נועדה ההצבעה להישען. בית המשפט ביטל את התוצאה והורה על הצבעה חוזרת בין ראבילו לאלרון, וקבע במילים חדות: "חזקה על הכנסת שתשלים את תהליך ההצבעה בהקדם האפשרי".

אלא שמאז פסק הדין חלפו למעלה משלושה חודשים, וההצבעה החוזרת עדיין לא נקבעה. כהונתו של מבקר המדינה הקודם, מתניהו אנגלמן, הסתיימה בתחילת יולי, ומאותו רגע משרד מבקר המדינה מתנהל בלי מבקר מכהן. כבר ב-8 ביולי פנתה אפיק לאוחנה ודרשה לקבוע מועד בהקדם, אך עשרה ימים לאחר מכן יצאה הכנסת לפגרת בחירות, ולפי החוק יושב ראש הכנסת מחויב לכנס את המליאה לבחירת מבקר גם בתקופת פגרה.

בתגובתה לבג"ץ, אפיק לא רק חזרה על העמדה העקרונית, אלא גם פרשה בפני בית המשפט ארבעה שיקולים מרכזיים שמקשים על כינוס ההצבעה בשלב הזה. הראשון: שינויים דרמטיים בהרכב הכנסת, שבו סיעות התפלגו, חברי כנסת עברו מפלגה, וחמישה חברי כנסת התפטרו והוחלפו באחרים שלא השתתפו בסבב ההצבעה הראשון כלל.

השיקול השני שהעלתה אפיק נוגע ללחצים פוליטיים: לדבריה, קיים חשש של ממש שבתקופת בחירות יינתן משקל גדול יותר לשיקולים סיעתיים ומפלגתיים, בניגוד לרוח ההצבעה החשאית שנועדה לאפשר לחברי הכנסת להצביע לפי מצפונם. השיקול השלישי הוא קשיי כינוס מעשיים, כאשר שלושה שבועות לפני הבחירות תשומת הלב של חברי הכנסת נתונה ברובה לעבודת השטח ולא לעבודת המליאה.

השיקול הרביעי, ואולי המעניין ביותר, הוא היעדר הסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה. אפיק ציינה בפני בית המשפט כי אף סיעה ואף סגן יושב ראש לא פנו אליו בבקשה לכנס את המליאה לצורך ההצבעה, כולל סיעות האופוזיציה שהן אלו שעתרו במקור נגד בחירת ראבילו. מאז היציאה לפגרה התכנסה המליאה פעם אחת בלבד, ב-28 ביולי. עם זאת, אפיק הבהירה כי לקביעת מועד לסבב השני אין צורך בהתייעצות עם סגני היושב ראש או בהודעה מוקדמת של שלושה שבועות, כפי שנדרש לפני הסבב הראשון, ודי בהודעה מוקדמת סבירה.

אפיק הדגישה שהשיקולים הללו אינם פוטרים את הכנסת מחובתה לקיים את פסק הדין, אך הודתה כי הסמיכות לבחירות עלולה להקשה בפועל על תיאום הישיבה ועל השתתפות חברי הכנסת בה. היא אף העלתה אפשרות שאם ההצבעה תידחה לכנסת הבאה, ייתכן שיהיה צורך לבחון אם לקיים רק את הסבב השני או את כל הליך הבחירה מהתחלה.

מהתגובה עולה גם מחלוקת נוספת, בין הכנסת למשרד מבקר המדינה עצמו. ביולי פנה היועץ המשפטי של המשרד, עו"ד יואל הדר, לאפיק ודרש שהוועדה לענייני ביקורת המדינה תמנה ממלא מקום למבקר, בטענה שהמשרד נמצא ב"ואקום חוקתי" ושורה של סמכויות ליבה מושבתות, כולל חתימה על דוחות ופתיחת ביקורות חדשות. אפיק דחתה את הבקשה וטענה שהחוק מאפשר מינוי ממלא מקום רק כאשר "נבצר" ממבקר מכהן למלא את תפקידו, לא כאשר אין מבקר כלל. "דרך המלך היא קיום הסבב השני של ההצבעה", כתבה.

העמדה של אפיק מגיעה על רקע מחלוקת ידועה בינה לבין יושב ראש הכנסת אוחנה, שביקש בעבר שלא לקיים הצבעה נוספת בשלב זה. כעת מונח הכדור בבית המשפט העליון, שיצטרך להכריע אם לכפות על הכנסת לוח זמנים מחייב להצבעה החוזרת, או לאפשר לה להמתין עד לכנסת הבאה.