השחקן והזמר אילי גורליצקי הלך לעולמו היום (שני) בגיל 91. גורליצקי, שהיה אחת הדמויות המוכרות והאהובות על בימת התיאטרון הישראלי במשך עשרות שנים, הותיר אחריו קריירה עשירה שכללה הצגות, סרטים, ספרים ופעילות ציבורית ענפה למען אמני ישראל.
גורליצקי נולד בתל אביב בשנת 1935 להורים שהיו חברים בתנועה הקומוניסטית, ומכאן גם שמו הפרטי שניתן לו על שם ולדימיר איליץ' לנין. כבר בגיל 17 התקבל לבית הספר הדרמטי שליד התיאטרון הקאמרי, ומשם התגלגלה דרכו לבמה הגדולה.
לאחר שהתגייס ללהקת פיקוד המרכז ובלט בה כזמר סולן, חזר גורליצקי לקאמרי והפך לאחד משחקניו המבטיחים. נקודת המפנה האמיתית בקריירה שלו הגיעה ב-1964, כשגילם את התפקיד הכפול בהצגה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר". ההצגה, שלצדו שיחקו בה יונה עטרי ורחל אטאס, זכתה להצלחה אדירה ועלתה יותר מ-600 פעם.
"ההצגה הזאת, שהיא ציון דרך בקריירה שלי, חודשה שוב ושוב עד שנות ה-80, והקהל, בארץ ובחו"ל, יצא מגדרו", סיפר גורליצקי בריאיון משנת 2006.
מההצגה ההיא נולדה גם שותפות אמנותית ארוכת שנים בינו לבין יונה עטרי. יחד הם העלו את "שוק המציאות", ערב מבוסס על שירי נתן אלתרמן, ולימים שבו לבצע יחד שירים גם עשרות שנים אחרי. אחרי שעטרי הלכה לעולמה ב-2019, סיפר גורליצקי בריאיון נרגש: "עמדתי לידה ואמרתי לה: 'יונתי תמתי, סעי לשלום. אבל את נשארת איתי', ובכיתי כמו ילד. יונה ואני הופענו 55 שנים יחד, ויש לנו המון רגעים שאזכור תמיד. היא הייתה אישה גדולה, מהגדולות שהיו כאן".
גורליצקי לא הסתפק רק בהצגה אחת. הוא שיחק לאורך השנים בהפקות כמו "הנפש הטובה מסצ'ואן", "הוא הלך בשדות", "הלילה ה-12" ו"כנרת כנרת", ובשנת 1968 העלה עם יוסי בנאי את תוכנית הבידור "חכמים בלילה". על שלוש ההפקות המרכזיות שלו זכה בפרסי כינור דוד. בקולנוע השתתף בסרטים כמו "חבורה שכזאת", "שלושה ימים וילד" ו"טוביה ושבע בנותיו", ואף דיבב בסרט "ספר הג'ונגל".
מעבר לבמה, גורליצקי היה שם דבר בעולם הזכויות של האמנים בישראל. ב-1979 היה בין מייסדי איגוד אמני ישראל, יחד עם יפה ירקוני, שלמה ארצי, ששי קשת ואמנים נוספים, ונבחר ליושב הראש הראשון של האיגוד. בתחילת שנות ה-80 היה מיוזמי הקמת "אשכולות", החברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל, שגובה ומחלקת תמלוגים לשחקנים, זמרים ובדרנים. הוא כיהן שנים ארוכות כמנכ"ל וכיושב ראש החברה, ועד 2021 פרש מהתפקידים הניהוליים ומונה לנשיא הכבוד שלה.
לצד הקריירה האמנותית והציבורית, גורליצקי היה גם סופר. הוא פרסם את הספר "הסוד הכמוס" שעסק במפגש ספרותי בין הרמב"ם לפילוסוף המוסלמי אבן רושד, ואת "טהירו" שעסק ברעיונות קבליים ובתנועה השבתאית. ב-2019 העניקה לו עיריית תל אביב-יפו את אות יקיר העיר, בין היתר על תרומתו לחיי התרבות ולזכויות האמנים.
בחייו האישיים היה גורליצקי נשוי שלוש פעמים: לשחקנית גילה אלמגור, לציירת דוריס ראו ולרקדנית רותי לרמן. הוא הותיר אחריו ארבעה ילדים, ביניהם המוזיקאי אדם גורליצקי, שהלך בעקבותיו לעולם האמנות כזמר, יוצר ופסנתרן.
אילי גורליצקי הלך לעולמו בגיל 91, אחרי עשרות שנים שבהן היה מהדמויות המשמעותיות ביותר בתיאטרון ובתרבות הישראלית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה