רשות המסים חשפה היקף חריג של העלמות הכנסות בביקורת נרחבת שערכה באזור הצפון והשרון. מהביקורת עולה כי מתוך 161 עסקים שנבדקו, לא פחות מ93 מהם, כ57%, לא רשמו את ההכנסות שלהם כנדרש בחוק.
המבצע בוצע על ידי היחידה הארצית לניהול ספרים ברשות המסים, ונועד לבדוק עד כמה עסקים מקפידים על חוקי ניהול הספרים, רישום הכנסות והחוק לצמצום השימוש במזומן. הביקורות נפרסו על פני אזור גיאוגרפי רחב וכללו את טבריה, כרמיאל, רמת הגולן, עפולה, נצרת והסביבה, נתניה, חיפה ויישובים נוספים באזור.
כדי לוודא שהעסקים אכן מעלימים הכנסות ולא מדובר בטעות חד פעמית, הבודקים נקטו בשיטה חכמה. לפני חלק מהביקורות בוצעו קניות ביקורת ותצפיות מקדימות, וכך יכלו המפקחים לחזור לעסק בהמשך ולבדוק אם העסקה שבוצעה בפועל נרשמה בספרים.
באזור חיפה והסביבה התמקדו הביקורות בשווקים, שם התגלתה תמונה בעייתית במיוחד. ברוב הדוכנים לא נרשמו הכנסות בכלל, ונמצאו גם עסקים שפעלו לפי הקלות בניהול ספרים שמעולם לא אושרו להם. הקלה כזו היא אישור מיוחד שפקיד השומה מעניק לעסקים מסוימים, בדרך כלל כאלה שמבצעים הרבה עסקאות קטנות, לתעד את ההכנסות בצורה מקוצרת. בלי האישור הזה, העסק מחויב בניהול ספרים מלא ותיעוד כל מכירה.
הממצא החמור ביותר התגלה באזור סחנין, שם נמצא כי ב90% מהביקורות היה אי רישום הכנסות או אי ניהול ספרים. באטליז בעראבה ביצעו המבקרים קניית ביקורת כמה ימים לפני המבצע הרשמי. כשחזרו ביום המבצע עצמו, גילו שהקנייה לא הופיעה כלל במערכת. בעל העסק טען בתגובה: "לא קניתם ממני, רק היום פתחתי את העסק." גם בחנות הלבשה באותו אזור נמצאה קנייה שלא נרשמה, ובעליה הסביר: "אני חדש בעניין ואיני מבין בזה."
מקרה בולט נוסף התגלה במוסך ברמת הגולן, שם גילו המבקרים אי רישום הכנסות בהיקף של 136 אלף שקל שהתקבלו מלקוחות שונים. כשנשאל על כך, טען בעל המוסך כי "ישנם חובות לעסק". בטייבה, ביקורת שנערכה אצל סיטונאי המשווק את עסקו באמצעות אפליקציית טיקטוק העלתה כי לא דיווח על הכנסות בהיקף של עשרות אלפי שקלים.
גם בשרון התמונה לא הייתה שונה. במבצע שנערך בנתניה והסביבה נמצא כי יותר מ60% מהעסקים שנבדקו לא רשמו הכנסות שהתקבלו אצלם, בין אם באמצעות העברות בנקאיות, אפליקציות תשלום או מזומן. הפרט הזה מלמד כי המעבר לתשלומים דיגיטליים לא מבטיח כשלעצמו רישום תקין של ההכנסות.
לצד אי הרישום, נמצאו במבצעים גם הפרות רבות של החוק לצמצום השימוש במזומן, שנכנס לתוקף בשנת 2019 והוחמר ב-2022. לפי החוק, עסק רשאי לקבל או לשלם במזומן עד 6,000 שקל בעסקה אחת, ובעסקה שבה אף צד אינו עוסק, התקרה עומדת על 15,000 שקל. חריגה מהתקרות חושפת את העסק לעיצום כספי שנע בין 15% ל-30% מגובה התשלום, בהתאם לסכום.
ברשות המסים הבהירו כי אי רישום הכנסה נחשב לעבירה חמורה. כאשר הספרים של עסק אינם משקפים את פעילותו האמיתית, רשאית הרשות לקבוע לו שומה לפי מיטב השפיטה שלה, ולא על פי הדוחות שהגיש העסק עצמו. במקרים חמורים, הדרך מכך להליך פלילי קצרה. ברשות ציינו כי היחידה הארצית לניהול ספרים תמשיך לפעול באופן שוטף ובמבצעים נוספים, כחלק ממדיניות של הגברת האכיפה כנגד ההון השחור ומעלימי המס, במטרה להביא לדיווחי אמת ולגביית מס הוגנת.
רשות המסים צפויה להמשיך במבצעי ביקורת דומים ברחבי הארץ בחודשים הקרובים, כחלק ממגמה של הידוק האכיפה מול עסקים שאינם מדווחים כחוק.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה