משקיעים זרים מאבדים את החשק להשקיע בבורסה הישראלית, והנתונים מספרים סיפור דרמטי. בתשעת החודשים הראשונים של 2026 רכשו תושבי חוץ מניות בתל אביב בהיקף של כ-2.7 מיליארד שקל נטו בלבד, לעומת כ-8.9 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בצניחה של כמעט 70% בתוך שנה אחת, נתון שמעיד על שינוי מהותי ביחס של המשקיעים הבינלאומיים כלפי השוק המקומי.
התמונה המדאיגה ביותר מגיעה דווקא מהסקטור שנחשב ל"ברומטר" הכלכלי של ישראל, סקטור הבנקים. בעוד שבשנה שעברה הזרים רכשו מניות בנקים ב-6.7 מיליארד שקל, השנה הם הפכו למוכרים נטו והוציאו מהענף כ-4.9 מיליארד שקל. מדובר במהפך של כ-11.6 מיליארד שקל בתוך שנה אחת בלבד, מהלך שממחיש כיצד הבנקים הפכו ממגנט להשקעות זרות למקור מרכזי שממנו נשאב כסף החוצה.
בנקאי השקעות הפועל מול משקיעים זרים מסר כי "משיחות עם זרים עולה שניצחון בבחירות של הממשל הנוכחי יביא להמשך השתוללות שלא תיטיב עם הכלכלה הישראלית, ולכן המשקיעים מחוץ לישראל מחפשים להקטין חשיפה, לפחות זמנית". הדברים משקפים את החשש הגובר בשווקים הבינלאומיים לקראת הבחירות לכנסת שייערכו ב-27 באוקטובר.
גם חודש ספטמבר לבדו סיפק אינדיקציה ברורה להתקררות. הזרים רכשו בספטמבר מניות בנקים ב-142 מיליון שקל בלבד, לעומת 615 מיליון שקל בספטמבר אשתקד, צניחה של כ-77% תוך שנה. במבט רחב יותר על 12 החודשים האחרונים, מתברר שהמשקיעים הזרים רכשו מניות בהיקף של 400 מיליון שקל בלבד, סכום כמעט זניח במונחים בורסאיים, לעומת 7.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה.
לא רק הבנקים נפגעו. גם תחום הביטוח חווה מהפך דומה: לאחר רכישות של 1.21 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2025, הזרים הפכו השנה למוכרים נטו של מניות ביטוח בהיקף של 84 מיליון שקל. עם זאת, לא כל התמונה שחורה. בתחום הטכנולוגיה השקיעו הזרים יותר מ-4 מיליארד שקל, עלייה לעומת 2.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה, ובענף הנדל"ן ההשקעה זינקה ל-2.1 מיליארד שקל לעומת 0.6 מיליארד שקל בלבד אשתקד.
הנתון המעניין הוא שהבריחה מהבורסה מתרחשת דווקא בעיצומה של רפורמה שנועדה למשוך יותר השקעות זרות. מתחילת 2026 עברה הבורסה בתל אביב ממסחר בימים ראשון עד חמישי למסחר בימים שני עד שישי, כדי להתאים את עצמה לשווקים הבינלאומיים. המהלך אכן הצליח להגדיל את נתח הזרים במחזורי המסחר, מ-15.3% ל-38.2%, אך מתברר שהנגישות המוגברת משמשת את הזרים בעיקר למימוש החזקות קיימות ולא להזרמת כסף חדש. במילים אחרות, הזרים סוחרים יותר, אבל לא קונים יותר.
בעוד הכסף הזר מתכווץ, התמונה בתעשיית קרנות הנאמנות הישראלית הפוכה לחלוטין. התעשייה ממשיכה לשבור שיאים, עם גיוסים נטו מצטברים של כ-53.5 מיליארד שקל מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר. רק בספטמבר לבדו נרשמו גיוסים של כ-6.4 מיליארד שקל, שהזניקו את היקף הנכסים המנוהלים בתעשייה לכ-849.4 מיליארד שקל, זינוק חצי שנתי של כ-97.1 מיליארד שקל לעומת סוף 2025.
מנוע הצמיחה המרכזי בתעשייה הוא הקרנות הכספיות, שגייסו כ-30.8 מיליארד שקל נטו מתחילת השנה. גם קרנות האג"ח המקומיות הציגו ביקושים ערים עם גיוסים של 26 מיליארד שקל. בתחום המניות המקומיות, למעט מניות הבנקים, נרשמו גיוסים נטו חיוביים של כ-764 מיליון שקל בספטמבר, בהובלת מדדי ת"א-125 ות"א-90, זאת בניגוד חד למגמת הבריחה של הזרים מאותו סקטור עצמו.
אנליסט ברשות ניירות ערך, ניסן אברהם, הסביר כי "אנו רואים במהלך 2026 המשך מגמה ברורה של הגדלת החשיפה של הציבור הישראלי לשוק המניות המקומי". לדבריו, עיקר הזרמת הכספים מגיע דרך קרנות הנאמנות, לצד מנהלי תיקים וקרנות הפנסיה, כשגם המשקיעים הפרטיים ממשיכים להגדיל את חשיפתם לשוק המקומי.
הנתון שמטריד הכי הרבה את מנתחי השוק נוגע דווקא לקבוצה אחרת, שאינה מוגדרת כזרה. תאגידים ישראליים מכרו בתשעת החודשים הראשונים של השנה מניות בהיקף נטו של כ-16.5 מיליארד שקל, היקף מכירות שמעלה שאלות לגבי זהות המוכרים והמניעים שלהם, בין אם מדובר במימוש רווחים לאחר עליות חדות, פעילות מסחר אלגוריתמית, או הסטת השקעות לשווקים בחו"ל.
ככל שמתקרב מועד הבחירות ב-27 באוקטובר, הכיוון שבו ינוע הכסף הזר צפוי להתברר ביתר חדות. אם חוסר הוודאות הפוליטי יתפוגג, ייתכן שהמשקיעים הזרים ישובו לשוק המקומי, אך אם המגמה הנוכחית תימשך, הבנקים והבורסה הישראלית צפויים להמשיך להישען בעיקר על כוח הקנייה המקומי, מהמוסדיים ועד המשקיעים הפרטיים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה