כתב ההגנה של סא"ל אריה עמידרור, קמ"ן אוגדת עזה ב-7 באוקטובר, נחשף לראשונה. במסמך, שהוגש במסגרת עתירה מנהלית לבית המשפט העליון, כתב עמידרור משפט שעורר סערה: "אני המפקד היחיד בצה"ל שמשלם מחיר של ממש על מחדלי הצבא והמדינה ב-7 באוקטובר".
עמידרור, שהודח מצה"ל בעקבות אחריותו הפיקודית למחדל, טוען כי יחסו של הצבא כלפיו היה שרירותי ומפלה. לדבריו, קצינים אחרים שנשאו באחריות דומה המשיכו לשרת או קודמו, בעוד הוא נותר הקצין היחיד שמשלם מחיר אישי, בדמות אובדן זכויות סוציאליות ופנסיוניות.
ב-1 באוקטובר החליט בג"ץ להתיר את פרסום שמו של עמידרור, לאחר שהיה אסור לפרסום במשך קרוב לשלוש שנים. ההחלטה עוררה גל תגובות, בין היתר משום שעמידרור הוא בנו של האלוף במיל' יעקב עמידרור, לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי ובכיר באגף המודיעין. את שירותו עשה סא"ל עמידרור במסלול קציני איסוף ומודיעין, עד שהגיע לתפקיד הקריטי של קמ"ן אוגדת עזה, בתקופה שקדמה לטבח ובלילה עצמו.
שמו של עמידרור נקשר כבר בתחקירים הראשונים למחדל המודיעיני. במסגרת תפקידו הוא ריכז את הערכות המצב מול רצועת עזה, ולפי הדיווחים דחה בתוקף את תרחישי הקיצון, ובהם תוכנית הפשיטה המפורטת של חמאס שהייתה ידועה בשם "חומת יריחו". מסמך זה, שכלל תוכנית חדירה והשמדה מדויקת של מוצבי האוגדה, הגיע לידי צה"ל חודשים לפני הטבח וזכה לטיפול מזלזל. בעקבות זאת קבע הרמטכ"ל בסוף 2025 כי עמידרור נושא באחריות פיקודית ומקצועית חמורה, ויש לסיים את שירותו.
בעתירה שהגיש נגד איסור הפרסום ובבקשתו להמשיך לשרת, טען עמידרור כי הוא היה דווקא הראשון לזהות שנזנח איסוף המודיעין לבחינת יכולות חמאס. לדבריו, הוא הנחה גורם ביחידה 8200 "להפיק" תרגילי אימונים של הארגון כדי לעמוד על יכולותיו הטקטיות, ובעקבות הנחיה זו ביצעה קצינה המכונה בעתירה "נגדת ו'" את הפקת התרגיל והעלתה את הממצאים על הכתב. אותה נגדת קיבלה השבוע תעודת הערכה מהרמטכ"ל, שכינה אותה "דוגמה מובהקת לאומץ לב מחשבתי ולמקצועיות".
עמידרור טען כי תכתובת המייל בינו לבין הנגדת, המוזכרת בחוות הדעת נגדו, נערכה בשלב מוקדם ובטרם הוצגו לו הממצאים המלאים. "ממבט ראשוני היה נראה כי התרגיל כולל אלמנטים רבים שבאותה העת הייתה סברה רווחת כי אין להם היתכנות בתרחיש אמת", נכתב בעתירה. עורך דינו של עמידרור הרחיק לכת בדיון שהתקיים בבית המשפט ב-22 ביוני, וטען כי מרשו נפגע מ"סיכול ממוקד" בניסיון לקבל לידיו את מלוא התחקירים עליהם מתבססת הדחתו. "תחושתנו היא שיש איזה מין סיכול ממוקד, ונראה שאף אחד לא מעוניין להעביר אותם לידינו", אמר.
הפרקליטות דחתה מכל וכל את הטענות. נציגת המדינה הבהירה בדיון כי מדובר בהליך מנהלי ולא פלילי, ולכן אין לעותר זכות לעיין בכלל התחקירים שבידי צה"ל על 7 באוקטובר. "זה נשמע כאילו הוא טוען בהליך פלילי. אנחנו בהליך מנהלי", נאמר מטעם הפרקליטות. עוד הודגש כי מדובר בטענות קונקרטיות לגבי שורת שגיאות מקצועיות ותקלות בהתנהלותו של עמידרור, ולא באמירה כללית וסתמית.
בחוות הדעת של סגן הרמטכ"ל, תמיר ידעי, שהוצגה במסגרת תגובת המדינה, נכתב כי "על יסוד התחקירים המעמיקים והיסודיים שעמדו בפניו, נפלו שורה של שגיאות מקצועיות ותקלות בהתנהגות הקצין" בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר ובחודשים שקדמו לו. ידעי ציין כי מדובר ב"שגיאה ערכית-מקצועית משמעותית" בהערכת מסמך שעסק בשגרת אימוני הארגון, לרבות התכתבות שכותרתה "מוות בקיבוץ בכל מחיר". לדבריו, התנהגותו של עמידרור "חורגת באופן משמעותי מהציפייה מהעוסקים בעבודת המודיעין" להטיל ספק ולאתגר באופן מתמיד את תפיסותיהם.
בית המשפט דחה בסופו של דבר את עתירתו של עמידרור ואפשר לצבא להמשיך בהליך המנהלי נגדו. המדינה התנגדה בתחילה לפרסום זהותו, אך שינתה את עמדתה לאחר שעורכי דין מטעם כלי תקשורת פנו בבקשה להתרת הפרסום ולאחר בחינת הצנזור הראשי. כעת, עם חשיפת כתב ההגנה המלא, צפויה הפרשה להמשיך להדהד בשיח הציבורי סביב האחריות למחדל ואופן הטיפול הצה"לי במפקדים שנמצאו אחראים לו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה