בית הדין האזורי לעבודה בירושלים אישר תביעה ייצוגית נגד רשת רמי לוי שיווק השקמה, בטענה שהרשת ניכתה משכרם של קופאיות וקופאים חוסרים כספיים שהתגלו בקופות בסיום משמרות העבודה. בית הדין קבע כי הניכויים הללו מנוגדים לחוק הגנת השכר.
ההחלטה ניתנה על ידי השופטת רחל בר"ג-הירשברג, יחד עם נציגי הציבור בנימין אלבז וברוריה ממן. לדברי בית הדין, "יש אפשרות סבירה להכרעה כוללת לטובת קבוצת הקופאיות והקופאים בעילה שעניינה הפרת חוק הגנת השכר".
את הבקשה הגישו שני קופאים לשעבר ברשת, מאיר אדרי וברוך שלתיאל, באמצעות עורך הדין צבי מנדלסון. אדרי, שעבד ברשת ב-2018, חויב להחזיר 45.70 שקל בגין חוסר שנמצא בקופה. שלתיאל, שהועסק בין השנים 2012 ל-2018, חויב בשני מקרים נפרדים להחזיר 200 שקל ו-57.50 שקל.
במרכז הדיון עמדה השאלה המשפטית אם חוסר שמתגלה בקופה נחשב "חוב" לפי סעיף 25 לחוק הגנת השכר, המאפשר למעסיק לנכות משכר עובד "חוב על פי התחייבות בכתב". רמי לוי טענה כי מדובר בסכום קצוב שהעובדים עצמם הסכימו לניכויו, לאחר בירור שנערך בעניין.
בית הדין דחה את הטענה וקבע כי חוסר בקופה אינו יכול להיחשב "חוב" לפי החוק. לפי ההחלטה, חוב הוא סכום כספי קיים, מוגדר וידוע מראש, שאינו שנוי במחלוקת, בעוד שחוסר בקופה הוא נזק נטען שמתגלה תוך כדי העבודה ודורש בירור מורכב לפני שניתן לייחס אותו לעובד.
בפסק הדין נכתב כי מהעדויות עולה שהרשת מפעילה על הקופאים לחץ בלתי הוגן כדי שיחתמו על טופס המאשר את הניכוי משכרם, וכי מי שסירב לחתום נדרש לפטוריו. עוד נקבע כי הרשת מנהיגה "משטר אחריות מוחלטת", שבמסגרתו הקופאי נושא באחריות לחוסר גם כאשר לא ברור מה גרם לו בפועל, בין אם מדובר בטעות אנוש, בלחץ מצד לקוחות או בהכשרה לא מספקת שהרשת עצמה סיפקה.
בית הדין הדגיש כי החתימה על טופס האישור נעשית לרוב בתום המשמרת, כאשר העובד נמצא תחת לחץ לסיים את היום ולחזור הביתה, ולעיתים בלי שהוסבר לו כראוי על מה הוא חותם. לכן, לדברי בית הדין, אין מדובר בהסכמה חופשית ואמיתית שיכולה להפוך את הסכום ל"חוב" לפי החוק.
עורך הדין מנדלסון, שייצג את התובעים, מסר בעקבות ההחלטה כי "זו החלטה חשובה להגנה על עובדים, ובמיוחד על עובדים המשתכרים שכר מינימום או שכר הקרוב אליו. הטענה שהצגנו לבית הדין הייתה פשוטה אך עקרונית: שכרו של העובד אינו קופת הביטוח של המעסיק". לדבריו, "אם במהלך העבודה נוצר חוסר, לא ניתן להפוך אותו באופן אוטומטי לחוב של העובד וליטול את הכסף ישירות משכרו".
מנדלסון הוסיף כי "המשמעות של ההחלטה רחבה הרבה מעבר לשני המבקשים. בית הדין הציב גבול ברור לכוחו של מעסיק לעשות שימוש בשליטתו בשכר העובד כדי לגבות נזק נטען. עובד אינו צריך לממן מכיסו את הסיכונים העסקיים הרגילים של מקום העבודה רק משום שהוא האדם שישב באותו יום ליד הקופה".
הקבוצה הייצוגית שתיוצג בהליך כוללת את כל הקופאים והקופאיות שעבדו ברשת בשבע השנים שקדמו להגשת הבקשה. רמי לוי חויבה לשאת בהוצאות שכר טרחה בסך 25 אלף שקל, ובנוסף 8,000 שקל לתובעים הייצוגיים עצמם. יצוין כי ב-2023, לאחר הגשת הבקשה, קבעה הרשת נוהל חדש שלפיו חוסר של מעל עשרה שקלים במשמרת ינוכה משכר העובד, ואם יצטברו 50 שקל בחודש ייתכן שהעובד יפוטר, וחוסר של מעל 100 שקל יועבר לטיפול קב"ט הרשת ועלול אף הוא להוביל לפיטורים.
כעת, לאחר אישור ניהול התביעה כייצוגית, יפעלו התובעים במסגרת ההליך להשבת הכספים שנוכו מכלל חברי הקבוצה, בהתאם לקביעת בית הדין.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה