היועץ הבכיר לשעבר של ביידן שובר מיתוסים על עסקת החטופים

ברט מקגורק, מי שכיהן כיועץ הבכיר של הנשיא ג'ו ביידן למזרח התיכון וניהל בפועל חלק נכבד מהמגעים מול חמאס לאורך 15 חודשי לחימה, פרסם השבוע גרסה מפורטת ובלתי שגרתית למשא ומתן על שחרור החטופים. מקגורק, שהיה בלב החדרים הסגורים מול ישראל, קטאר ומצרים, התראיין לפודקאסט של דן סנור וסתר שם שורה ארוכה של טענות שרווחו בישראל לאורך המלחמה בנוגע להזדמנויות שהוחמצו לכאורה להשבת כל החטופים.

העדות מעניינת במיוחד לאור זהותו של מקגורק עצמו. מדובר באיש שפעל מטעם ממשל שהתנגש לא פעם עם ישראל, עד כדי עיכוב משלוחי נשק בשיא הלחימה. דווקא מכיוון כזה הגיעה כעת הגנה חד משמעית על חלק מהחלטות ממשלת ישראל, ודחייה של הטענה שלפיה נתניהו הוא שמנע שוב ושוב עסקה שהייתה מונחת על השולחן.

הנקודה הראשונה שעליה הצביע מקגורק נוגעת לטענה הרווחת שלפיה אפשר היה להשיב את כל החטופים כמעט מיד לאחר פרוץ המלחמה. לדבריו, מדובר בהצגת מצג שווא מוחלט. עסקה כוללת באותו שלב הייתה מחייבת למעשה כניעה לתנאי חמאס, וגם אז לא הייתה סיבה להניח שהארגון ישחרר את כולם. ההערכה האמריקנית הייתה שחמאס מתכוון לשמור חלק מהחטופים בידיו במשך שנים, בדיוק כפי שעשה במקרה של גלעד שליט, כקלף מיקוח אסטרטגי.

הנקודה השנייה נוגעת לקריסת העסקה הראשונה בנובמבר 2023. מקגורק מספר שחמאס ניסה אז לעבור לשחרור גברים מבוגרים, אף שעדיין החזיק בידיו נשים צעירות שהיו אמורות להשתחרר קודם. מבחינת ישראל, הסכמה לדלג על הקטגוריה הזו הייתה עלולה להיות גזר דין מוות עבורן. ישראל התעקשה על השלמת שחרור כל הנשים הצעירות, חמאס סירב, והעסקה נעצרה.

הנקודה השלישית נוגעת לתקופה שקדמה לכניסת צה"ל לרפיח, שבה טענו רבים כי עסקה הייתה כבר בהישג יד. מקגורק דוחה זאת מכל וכל. לדבריו, ישראל הסכימה בשלב ההוא למתווים קשים מאוד, כולל שחרור אסירים שהורשעו בעבירות טרור חמורות, אך חמאס דחה אותם. גם ההצעה הישראלית שעליה הכריז ביידן בפומבי לא התקבלה בידי חמאס כפי שהוצגה. לדברי מקגורק, לא היה רגע לפני הכניסה לרפיח שבו עסקה הייתה ממש בהישג יד, וחמאס היה מוכן לחכות שנים לפני שישחרר את כולם.

נקודה רביעית, פחות ידועה, עוסקת בלחץ שהפעיל ביידן על ישראל לעצור לפני הכניסה לרפיח. לפי מקגורק, הלחץ הזה לא נבע מכך שישראל טרפדה עסקה, אלא מכך שהממשל האמריקני הגיע באותו שלב למיצוי מסוים מהמלחמה ומהמשבר האזורי הרחב יותר שהתפתח סביבה. ארה"ב דחפה אז להפחתת הלחימה סביב חודש הרמדאן, מהלך שמקגורק טוען כעת שדווקא הפחית את התמריץ של חמאס להתגמש במשא ומתן ואף עודד את יחיא סינוואר להאמין שנפער קרע בינו לבין וושינגטון.

הנקודה החמישית, והחשובה ביותר לדבריו, נוגעת ליחס שבין הלחץ הצבאי לעסקה. מקגורק אומר במפורש שכל עוד סינוואר היה בחיים, הוא לא ראה אפשרות ממשית לעסקה כוללת. נקודת השבר, לדבריו, הייתה גילוי גופותיהם של ששת החטופים שנרצחו במנהרה ברפיח בסוף אוגוסט 2024, אירוע שבישראל הוצג לא פעם כהקרבתם של החטופים בידי הממשלה. מקגורק מספר שבעקבות הבשורה שקיבל מראש הסי-איי-איי דאז ביל ברנס, הוא הצהיר כי לא תושג עסקה עד שסינוואר ימות. הכניסה לרפיח הייתה חלק מהמהלך שהוביל בסופו של דבר לחיסולו של סינוואר בינואר 2025. מבחינתו, הלחץ הצבאי והעסקה לא היו חלופות זו לזו, אלא הלחץ הוא שהיווה את המנוף שאפשר את ההסכמות. התפנית הסופית, לדבריו, הגיעה כשממשל ביידן היוצא וצוות המעבר של דונלד טראמפ שיתפו פעולה, כאשר טראמפ הציב דדליין מוחלט לשחרור החטופים עד יום השבעתו, ואיים כי אם זה לא יקרה "יהיה גיהנום לשלם".

הפרסום עורר הדים מיידיים בישראל. הפרשן ינון מגל תקף בחריפות ברדיו עשרות ישראלים שהשתתפו בספר "מר הפקרה", שתיאר את נתניהו כמי שנטש את החטופים, וקרא לשמותיהם אחד אחד תוך שהוא מכנה אותם "אנשים מתועבים" ש"ייזכרו לדראון עולם". בין השמות שהקריא היו שורדות השבי נילי מרגלית, עדינה משה וקלרה מרמן, עינב צנגאוקר אמו של מתן צנגאוקר, עפרי ביבס לוי אחותו של ירדן ביבס, ועוד בני משפחות חטופים ושכולים. עפרי ביבס לוי הגיבה בקצרה: "היחידים שאבקש מהם סליחה עד יום מותי הם שירי, אריאל וכפיר". יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן דרש להשעות את מגל, וכינה את דבריו "שפל מוסרי בלתי נתפס".

הפרשן עמית סגל, שסיכם את עיקרי הראיון, הוסיף נדבך חשוב לשיח: לדבריו, מקגורק הוא ה"גורם הבכיר" שאת דבריו כבר פרסם כשנתיים קודם לכן, כאשר אותו גורם טען בעילום שם כי מעולם לא היה מצב שבו חמאס השיב בחיוב להצעה ורק ישראל נדרשה להשתכנע. לטענת סגל, הדברים לא זכו אז להד המתבקש כי לא התאימו לקו ששלט בחלק מהשיח הציבורי. עם זאת, מקגורק עצמו מבהיר כי אין בעדותו כדי לפטור את ישראל מכל אחריות. הוא מתאר מחלוקות עמוקות בין ממשל ביידן לממשלת נתניהו, בהם על המשך המלחמה, היקף הפעולה ברפיח ועצימות הלחץ הצבאי.

הסערה סביב עדותו של מקגורק צפויה להמשיך ולהדהד בשיח הישראלי, במיוחד על רקע מערכת הבחירות המתקרבת והוויכוח הציבורי הנמשך על האחריות לגורל החטופים. בעוד תגובות הפוליטיקאים והפרשנים בישראל התמקדו בעיקר בלשון החריפה של מגל, הדיון המהותי בשאלה אם עסקה ממשית הייתה אי פעם בהישג יד, ומה בדיוק מנע אותה, רק הולך ומתחדש.