ראש השב"כ דוד זיני הזהיר בישיבת הקבינט האחרונה מפני הקמת תשתיות צבאיות בפזורה הבדואית בנגב, וחשף כי הארגון מסכל באופן שוטף ניסיונות להקים גדודים כמו-צבאיים באזור. ההתבטאות החריגה נאמרה בישיבה שעסקה באיומים הביטחוניים מדרום הארץ.
צילום: דוד זיני"יש מקומות בפזורה הבדואית עם תשתיות צבאיות שאנחנו מסכלים כל הזמן, ניסיונות של הקמת גדודים כמו צבאיים, תופעה מאוד מדאיגה", אמר זיני בפני חברי הקבינט. הדברים נחשפו בפרסום ראשון, ומשקפים לדברי גורמים במערכת הביטחון חומרה שלא הוצגה בעבר בצורה כה גלויה.
האזהרה של ראש השב"כ מגיעה על רקע סדרת אירועים חמורים שהתרחשו בחודשים האחרונים בפזורה הבדואית. לפני כשבועיים בלבד נעצר חשוד ברצח באזור, לאחר מצוד נרחב שבו התחבא החשוד במוקד ידוע לפעילות פלילית.
תופעת הברחות הנשק ואמצעי הלחימה לפזורה הבדואית אינה חדשה, אך היקפה הולך ומתרחב באופן מדאיג. בחודש אפריל האחרון הוגש כתב אישום נגד שלושה בדואים שהפעילו רשת הברחות מירדן לישראל באמצעות רחפנים. לפי כתב האישום, השלושה העבירו סמים לירדן ובתמורה קיבלו כלי נשק, שאותם מכרו בהמשך בתמורה לעשרות אלפי שקלים.
נתוני הפרקליטות מציירים תמונה קשה: במהלך שנת 2025 תפסו כוחות הביטחון כ-90 אקדחים שהוברחו מירדן, לצד זיהוי של אלפי חציות רחפנים בגבול, כאשר רובן המוחלט לא סוכל. "הדבר החמור הוא מה שלא נתפס", ציינו גורמים בפרקליטות, והזהירו כי הצפת ישראל באמצעי לחימה בלתי חוקיים מהווה סכנה מיידית לביטחון המדינה.
הדברים שנאמרו בקבינט לא נותרו ללא תגובה פוליטית. באותה ישיבה התפתח עימות חריף בין זיני לשרה אורית סטרוק, כאשר ראש השב"כ תקף אותה בחריפות והאשים אותה כי היא "מנותקת" מהמציאות בשטח. העימות משקף מתח שהולך ומחריף בין מערכת הביטחון לגורמים פוליטיים בנוגע לאופן הטיפול בפזורה הבדואית.
גורמים בכירים במערכת הביטחון מעריכים כי בלי טיפול ממשלתי מקיף ונחוש, התופעה של התארגנות צבאית תמשיך להתעצם בשנים הקרובות. הקמת גדודים כמו-צבאיים לצד תשתיות צבאיות מפותחות נתפסת כסכנה שחורגת מהמישור הפלילי הרגיל, בעיקר באזורים הסמוכים לגבולות עם ירדן ומצרים.
התבטאותו של זיני בקבינט מצטרפת לשורה של אזהרות שמעלה השב"כ בחודשים האחרונים בנוגע לחיזוק מעגלי הביטחון בדרום הארץ, לצד הפעילות השוטפת נגד הברחות נשק וסמים דרך הגבול הירדני.
בשלב זה לא פורסמה תגובה רשמית של משרד השרה סטרוק לדברי ראש השב"כ. השאלה המרכזית שעומדת כעת על הפרק היא האם הממשלה תפעל בנחישות מספקת כדי לבלום את התופעה לפני שתהפוך לאיום ביטחוני מוחשי יותר.
ראש השב"כ מזהיר: תשתיות צבאיות מתפתחות בנגב בזמן שהמחלוקת הפוליטית על הטיפול בהן מעמיקה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה