שלוש שנים בדיוק חלפו מאז מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, ובמלאת יום השנה חושף צה"ל סיכום מקיף של הפעילות הצבאית מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". לפי הנתונים שפורסמו, תקף צה"ל במהלך שלוש שנות הלחימה כ-100 אלף מטרות בזירות השונות, בהן רצועת עזה, לבנון, סוריה, איראן ותימן.
מתוך סך המטרות, כ-65 אלף הותקפו ברצועת עזה עצמה, כחלק מהלחימה נגד תשתיות הטרור של חמאס שהוקמו שם לאורך שנים. בזירה הצפונית, בלבנון ובסוריה יחד, הותקפו כ-28 אלף מטרות. באיראן, שהפכה במהלך המלחמה לזירה ישירה ומשמעותית בעימות עם ישראל, תקף צה"ל כ-4,500 מטרות, ובתימן הותקפו כ-80 מטרות נוספות.
במקביל לפעילות ההתקפית, התמודדה ישראל עם היקף עצום של ירי לעברה. מעזה שוגרו כ-10,200 רקטות וטילים, מלבנון כ-20 אלף שיגורים, מאיראן כ-1,200 טילים וכלי טיס, מתימן כ-90 ומסוריה כ-50. הנתונים ממחישים את העומס שהוטל על מערכי ההגנה האווירית ועל העורף הישראלי במשך שלוש שנים רצופות.
מאחורי המספרים מסתתר מחיר כבד. במהלך המלחמה נפלו 970 חיילי צה"ל בנסיבות מבצעיות. לצד זאת, יותר מ-70% מהחיילים שנפצעו בקרבות הצליחו לחזור לשירות לאחר טיפול ושיקום, נתון שמשקף את היקף ההתמודדות המתמשכת של מערכת הביטחון עם הפצועים.
במישור המודיעיני, חיסל צה"ל במהלך הלחימה ארבעה ראשי זרוע בחמאס, 17 מפקדי חטיבות, כ-60 מפקדי גדודים וכ-300 מפקדי פלוגות. המערכה בוצעה בפעילות משולבת של חיל האוויר, אגף המודיעין ואגף המבצעים, במטרה לפרק את שרשרת הפיקוד של הארגון. רק השבוע עדכן שר הביטחון ישראל כ"ץ כי חוסלו כ-4,000 מתוך 6,000 המחבלים שהשתתפו בטבח.
אחד השינויים העמוקים ביותר נרשם במערך ההגנה על יישובי הדרום. בפיקוד דרום שודרגו גדרות, דרכי ביטחון, עמדות ממוגנות, שערים, תאורה, מכ"מים ואמצעי תצפית, והוטמעה אפליקציית "נץ" לשיתוף מידע ותקשורת מוצפנת בין כוחות ההגנה. במסגרת תוכנית "מגן 46" הוגדל היקף האימונים משני אימונים בשנה לשמונה אימונים מורכבים, ולכל יישוב הוגדר "תיק הגנה" ייעודי. בנוסף הוקמו כ-40 מוצבים חדשים בשטחים שולטים, בהתאם לנתיבי ההתקפה הצפויים של חמאס, ולאחר תחקור פריצת המכשול ב-7 באוקטובר הוקם מכשול פיזי מסיבי הכולל יכולות טכנולוגיות מעל הקרקע ומתחתיה.
בתחום המודיעין, הוצבה משימת ההתרעה מפני מלחמה כאחריות המרכזית של אגף המודיעין. בשנתיים האחרונות עודכנה תפיסת ההתרעה, תוקפו מודלים קיימים ונבנו חדשים, והוקם חמ"ל התרעה רב-זירתי ליצירת תמונת מודיעין מאוחדת. במקביל בחיל האוויר גדל סדר הכוחות הנמצא בכוננות עד פי ארבעה ביחס לערב המלחמה, ובמערכים מסוימים עד פי שישה. באגף המבצעים הורחבו הכוננויות והעתודות בכלל הגזרות ביותר מפי שניים, באוויר, ביבשה ובים.
גם מערך המילואים עבר מהפכה. מצבת המילואים גדלה מאז תחילת המלחמה בכ-36%, כאשר הצבא הקים מסגרות חדשות ובהן חטיבת השומר, חטיבות דוד במסגרת אוגדת גלעד ואוגדה 38. באוגוסט 2024 הוחזרו לשירות כ-22 אלף משרתי מילואים שקיבלו בעבר פטור, ובמהלך 2025 ו-2026 שובצו עשרות אלפי משרתים נוספים ביחידות פעילות. בשנת 2026 עומד היקף השירות למסגרת לוחמת על כ-80 עד 100 ימי מילואים בממוצע, לעומת תכנון מוקדם של כ-55 ימים בשנה בלבד, נתון שמשקף את העומס הכבד שהוטל על אלפי משפחות בישראל.
ביהודה ושומרון נמשכה לאורך כל התקופה פעילות אינטנסיבית מול תשתיות טרור. מתחילת המלחמה אותרו והוחרמו שם יותר מ-3,800 אמצעי לחימה, וכ-45 אלף מבוקשים נעצרו או עוכבו לחקירה, בהם פעילי טרור, סוחרי אמצעי לחימה ומסייעי טרור. כמו כן הוחרמו כספים שיועדו למימון טרור בהיקף של יותר מ-46 מיליון שקלים.
במקביל ממשיך צה"ל להשקיע מאמץ בהשמדת תשתיות תת-קרקע ברצועת עזה. מאז הפסקת האש שנכנסה לתוקף באוקטובר האחרון בוצעו יותר מ-4,000 קידוחים לאיתור מערך המנהרות של חמאס, ולאורך הקו הצהוב בוצעה השמדה נרחבת של מנהרות, בהן תשתיות במרחב בית חאנון ומנהרת "דרור לבן". בצה"ל מציינים כי המבחן האמיתי של כל השינויים שבוצעו בשלוש השנים האחרונות לא יימדד במספר המוצבים או הפקודות, אלא ברגע שבו המציאות תנסה להפתיע שוב.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה