שלוש שנים לאחר טבח השבעה באוקטובר ופרוץ המלחמה, פרסם צה"ל היום (רביעי) נתונים מסכמים על היקף הפעילות הצבאית בשבע החזיתות וכן על השינויים המבניים שבוצעו בעקבות הכשלים שהתגלו באותו יום. על פי הנתונים, מתחילת המלחמה הותקפו כ-100 אלף מטרות בזירות השונות, יותר מ-31 אלף פריטי תחמושת מדויקת שוגרו לעבר ישראל, 970 חללים נפלו בנסיבות מבצעיות, ויותר מ-70% מהחיילים שנפצעו במהלך הלחימה שבו לשירות.
עיקר התקיפות בוצעו ברצועת עזה, שבה הותקפו כ-65 אלף מטרות. בלבנון ובסוריה הותקפו כ-28 אלף מטרות נוספות, באיראן כ-4,500 מטרות ובתימן כ-80 מטרות. במקביל התמודדה ישראל עם ירי נרחב מכמה חזיתות בו-זמנית: כ-10,200 פריטי תחמושת שוגרו מרצועת עזה, כ-20 אלף מלבנון, כ-1,200 מאיראן, כ-90 מתימן וכ-50 מסוריה. בסך הכול מדובר בכ-31,540 פריטי תחמושת ששוגרו לעבר ישראל במהלך שלוש שנות המלחמה.
לצד היקף הפעילות המבצעית, הנתונים חושפים גם את המחיר הכבד ששילם צה"ל. מתחילת המלחמה נפלו 970 חללים בנסיבות מבצעיות. עם זאת, יותר מ-70% מהחיילים שנפצעו בלחימה חזרו לשירות פעיל, נתון שמוצג כהישג משמעותי של מערך השיקום הצבאי.
הנתונים מצביעים גם על פגיעה קשה בשרשרת הפיקוד של חמאס. במהלך המלחמה חוסלו ארבעה ראשי זרוע, 17 מפקדי חטיבות, כ-60 מפקדי גדודים וכ-300 מפקדי פלוגות. בין הבכירים שחוסלו מאז השבעה באוקטובר נמנים יחיא סינוואר, מוחמד דף, אסמאעיל הנייה וצאלח אל-עארורי מחמאס, חסן נסראללה והאשם ספי א-דין מחיזבאללה, וכן בכירים איראנים בהם חוסיין סלאמי ומוחמד באקרי.
בגזרת יהודה ושומרון נעצרו מתחילת המלחמה כ-45 אלף מבוקשים, בהם סוחרים ומחזיקים באמצעי לחימה, מבוקשים שתכננו לבצע פיגועים בטווח מיידי, ופעילי טרור ומסייעיהם. לצד המעצרים הוחרמו יותר מ-3,800 אמצעי לחימה ויותר מ-46 מיליון שקלים שיועדו למימון טרור.
שינוי משמעותי נוסף נרשם במערך המילואים, שגדל מתחילת המלחמה בכ-36%. במסגרת הרחבת סדר הכוחות הוקמו מסגרות חדשות, ובהן חטיבת השומר, חטיבות "דוד" כחלק מהקמת אוגדת גלעד, אוגדה 38 ומערכי הגנת יישובים. באוגוסט 2024 הופעל צו שהחזיר כ-22 אלף משרתים שהיו פטורים למערך המילואים. היקף השירות השנה עומד על כ-80 עד 100 ימי מילואים בממוצע למשרת, לעומת תכנון מקורי של כ-55 ימים בשנה.
המידע שפרסם צה"ל מצביע גם על כך שהחזרת כ-22 אלף המשרתים הפטורים למערך המילואים, באוגוסט אשתקד, בוצעה במסגרת צו שהוציא שר הביטחון. לצד זאת, מתברר כי בשנתיים האחרונות עברו אגפי הצבא והפיקודים תהליך רחב של הפקת לקחים, שבמסגרתו גובשו תפיסות הפעלה חדשות ובוצעו שינויים מבניים משמעותיים בכלל הזרועות.
באגף המודיעין בוצע שינוי עמוק בתפיסת ההתרעה. משימת ההתרעה מפני מלחמה או פעילות עוינת הוצבה בראש סדר העדיפויות, תוקפו מודלים קיימים ונבנו חדשים, והוקם חמ"ל התרעה רב-זירתי. השינוי כולל גם צמצום המשקל שניתן להערכת כוונות האויב לעומת יכולותיו, ודגש מיוחד על "איתותים מהמציאות" שאינם מסתדרים עם הציפיות המודיעיניות.
בחיל האוויר הוגדל סדר הכוחות שבכוננות עד פי ארבעה ביחס לערב המלחמה, ובמערכים מסוימים עד פי שישה. טייסת מסוקי הקרב 190 הועברה לבסיס רמת דוד כדי לקצר את זמני ההגעה לגזרות הגבול. בפיקוד הדרום הוקמו כ-40 מוצבים חדשים בשטחים שולטים, ומאז הפסקת האש האחרונה בוצעו יותר מ-4,000 קידוחים שיטתיים לאיתור מנהרות.
בפיקוד הצפון גובשה תפיסת הגנה חדשה תחת העיקרון "צבא לפני אזרחים", הכוללת פעילות יזומה למניעת התבססות אויב. לאחר נפילת משטר אסד בסוריה, נכנסו כוחות צה"ל לשטח המדינה בתוך כ-12 שעות והקימו עשרה מוצבים במרחב אבטחה קדמי. בפיקוד המרכז הוקמה אוגדה חדשה, "גלעד", וכן חמש "חטיבות דוד" שנועדו לספק מענה מהיר לאירועים בגבול המזרחי.
בצה"ל מציינים כי תהליכי הפקת הלקחים נמשכים, עם ימי מיצוי נוספים למילואים המתוכננים לחודש דצמבר ושיפורים מתמשכים במערכי ההתרעה, ההגנה והלחימה בכלל הזרועות.
שלוש שנים אחרי השבעה באוקטובר, צה"ל מציג תמונה של מלחמה רב-זירתית עם מחיר כבד לצד שינויים מבניים נרחבים שמטרתם למנוע הישנות הכשלים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה