צה"ל פרסם היום (רביעי) נתונים מקיפים על פעילות הארגון בכלל הזירות, שלוש שנים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. מדובר בסקירה רחבה הכוללת התייחסות לתמונת כוח האדם וליישום לקחי טבח 7 באוקטובר בזרועות, בפיקודים, בחילות ובאגפים השונים של הצבא.
נראה כי בצה"ל מבקשים להציג שינוי מהותי, בעיקר בתקופה שמאז תחילת כהונתו של הרמטכ"ל רב אלוף אייל זמיר, שנכנס לתפקידו במרץ 2025. עם זאת, הארגון לא התייחס בדבריו לשינוי התרבותי הכלל-צה"לי שהוביל את ישראל לאסון הגדול ביותר מאז הקמת המדינה.
במוקד השינויים עומד ראש אמ"ן, האלוף שלומי בינדר, שביצע תהליך עומק משמעותי בארגון לאחר הטלטלה הגדולה ביותר שחווה מאז הכישלון במלחמת יום הכיפור. משימתו המרכזית הייתה לשקם את ביטחון האגף ולהוביל אותו להתמודדות עם האתגרים השונים, כאשר בראש סדר העדיפויות הוא הציב את משימת ההתרעה מפני מלחמה, פעילות עוינת או איום העלול לסכן את ישראל ואזרחיה. בינדר הגדיר ארבעה ערכים מובילים לאגף: אחריות, מקצועיות, ענווה ואמת.
בשנתיים האחרונות עודכנה תפיסת ההתרעה הממשית, נבנו מודלים חדשים לצד תיקוף של המודלים הקיימים, חוזקו חמ"לי ההתרעה בכל הרמות ובכל הזירות, ונבנו הכשרות מתקדמות במערך ההדרכה. במקביל הוקם חמ"ל התרעה אמ"ני רב זירתי ורב דיספלינארי, שנועד ליצור תמונת מודיעין אחודה ומחוברת לשטח.
בינדר הוא שהניח דגש מרכזי על שינוי יסודי בתרבות ובתהליך המודיעיני, תוך מיקוד אתגר ההפתעה ואי-הוודאות בלב התודעה הארגונית והיומיומית. הוא אימץ גישה ביקורתית וספקנית, שהעצימה את הספק העצמי והוויכוח בתוך הארגון, והחליט על אימוץ טכניקות מקצועיות חדשות שיאפשרו התרעה גם כאשר האויב משנה את מוכנותו, תוך צמצום המשקל שניתן להערכת כוונותיו או ל"סימנים מרגיעים". כחלק מהמהלך נבנו מחדש מודלי התרעה המבוססים על "סימנים מעידים", שנועדו ליצור שפה משותפת בין המפקדים המבצעיים, המחקר המודיעיני והאיסוף.
כדי לשמר את השינוי לאורך זמן, הוקמה מחדש מחלקת הבקרה במתכונת מורחבת, שתפקידה לאתגר באופן שיטתי את תפיסותיו והערכותיו של הארגון. במקביל הוקמה "המדרשה", בית להכשרת מפקדי מודיעין, ובימים אלה מוקמת יחידה טכנולוגית חדשה באמ"ן שתרכז ותעבד את המידע והידע באגף, תוך שילוב מתקדם בין תשתיות מחשוב, דאטה ובינה מלאכותית.
פיקוד דרום הציג בפני המטכ"ל נתונים על חיסול שרשרת הפיקוד והמחבלים שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר, בשיתוף חיל האוויר, אגף המודיעין ואגף המבצעים. במהלך המלחמה חוסלו ארבעה ראשי הזרוע הצבאית של חמאס, 17 מפקדי חטיבות, כ-60 מפקדי גדודים וכ-300 מפקדי פלוגות. עם זאת, בכירים במערכת הביטחון מודים כי השיטה המיושמת כיום, הכוללת את הקו הצהוב, לא תביא להבסת חמאס, שממשיך להיערך ללחימה מול ישראל גם בימים אלה.
לאורך הקו הצהוב, שמאותגר לאחרונה על ידי חמאס, הוקמו כ-40 מוצבים בשטחים שולטים, והגדר שנפרצה ביותר משישים מוקדים עברה תיקון ושדרוג. תשתיות טרור הושמדו מעל ומתחת לקרקע, ובוצעו למעלה מ-4,000 קידוחים לאיתור והשמדת מנהרות. במקביל שודרגו תשתיות ומרכיבי הגנת היישובים, וחוזק המענה והכשירות ביישובים למצבי חירום.
חיל האוויר, שלא הצליח לעצור בשעות הראשונות של 7 באוקטובר את אלפי המחבלים שפרצו את הגבול, חיזק את מוכנותו לתרחישי מלחמה רחבה ובהפתעה בכלל הזירות. גובשו פקודות ייעודיות, הורחב ביזור הסמכויות לדרגי השטח, והוגדל סדר הכוחות הנמצא בכוננות עד פי ארבעה ביחס לערב המלחמה, ובמערכים מסוימים אף עד פי שישה. חרף ההפתעה הקשה, חיל האוויר השיג מאז הישגים בקנה מידה בינלאומי בכלל הזירות.
גם אגף המבצעים ופיקוד צפון דיווחו על שינויים. ראש אגף המבצעים, האלוף איציק כהן, הגדיל את מספר התרגילים המטכ"ליים בדגש על הגנה ותרחישים רב-זירתיים בהפתעה. בפיקוד צפון גובשה תפיסת הגנה חדשה המבוססת על מניעת התבססות אויב, שבאה לידי ביטוי בטיהור המרחב בדרום לבנון, שינוי תפיסת ההגנה בסוריה וברמת הגולן, וחיזוק ההגנה ביישובי הצפון.
מהנתונים שפורסמו עולה כי מאז פרוץ המלחמה תקף צה"ל כ-65,000 מטרות ברצועת עזה, כ-28,000 בלבנון ובסוריה, כ-4,500 באיראן וכ-80 בתימן. לעבר ישראל נורו כ-20,000 טק"קים מלבנון, כ-10,200 מעזה, כ-1,200 מאיראן, כ-90 מתימן וכ-50 מסוריה. במלחמה נפלו 970 חיילים בנסיבות מבצעיות, ומעל 70% מהחיילים שנפצעו חזרו לשרת. ביהודה ושומרון אותרו והוחרמו מעל 3,800 אמצעי לחימה, נעצרו ועוכבו לחקירה כ-45,000 מבוקשים, והוחרמו מיליוני שקלים שיועדו למימון פעילות טרור.
שלוש שנים אחרי הטראומה, צה"ל מציג עצמו כארגון שעבר שינוי עמוק, אך השאלה אם הלקחים יספיקו למנוע הפתעה נוספת תלווה את הצבא גם בשנים הבאות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה