שלוש שנים חלפו מאותו שבת שחורה, ועידן עמדי בחר לסמן את הרגע בדרך הכי אנושית שיש: תמונה.
הזמר והלוחם, שהרבה מאיתנו מכירים גם מהבמה וגם מהסיפור האישי שלו מהמלחמה, העלה לאינסטגרם תמונה שצולמה ב-6 באוקטובר 2023. יממה לפני שהכל השתנה.
בתמונה נראית בתו הקטנה יעלי, מונחת על כתפיו אחרי טיול אופניים משפחתי. פשוט, שקט, יומיומי. בדיוק מהרגעים שבדרך כלל לא עוצרים לחשוב עליהם פעמיים, עד שהם הופכים לזיכרון שאי אפשר לשחזר.
"זו התמונה האחרונה שצילמתי בטלפון לפני שהחיים של כולנו השתנו", כתב עמדי לצד הצילום. ואז תיאר בכנות קשה מה קרה אחר כך בגלריית התמונות שלו: "גולל את עשרות התמונות והסרטונים שבאים אחרי התמונה הבהירה הזו עם יעלי אחרי טיול אופניים".
הוא לא חסך בפרטים. "הרכבים השרופים, אזרחים מוטלים ללא חיים בצד הדרך, כפר עזה, בארי, מנהרות, חברים שכבר אינם", כתב, ותיאר את הפער הבלתי נתפס במילים פשוטות וכואבות: "יממה אחת מהשמיים הבהירים האלו לשלוש שנים של כאב וגעגועים".
מי שעוקב אחרי הסיפור של עמדי יודע שהוא לא כותב את זה מהצד. הוא היה שם. הזמר התגייס למילואים עם פרוץ המלחמה ושירת ביחידת הנדסה קרבית ברצועת עזה. בינואר 2024, במהלך פעילות מבצעית באל-בורייג', הוא נפצע באורח קשה מאוד בפיצוץ עז. חברו הקרוב לצוות, רס"ל עקיבא יסינסקי, נהרג באותו האירוע בגיל 35 בלבד.
לצד הפוסט על התמונה המשפחתית, עמדי שיתף גם תמונה מבית העלמין, מול קברו של עקיבא. עקיבא, אגב, הוא סיפור ישראלי בפני עצמו: הוא עלה לארץ לבדו בגיל 14 מאוקראינה במסגרת פרויקט נעל"ה, בחר להתגייר מתוך חיבור לרבי עקיבא ולערכיו, וסיים בהצטיינות הנדסת מכונות. חבריו תיארו אותו כאדם צנוע ושקט שהיה תמיד הראשון להושיט יד.
עמדי, שעבר תהליך שיקום מורכב אחרי הפציעה ואף תיעד אותו בשקיפות מרשימה, הספיק מאז לחזור לבמה ולשיר. אבל הוא לא עצר שם. בתחילת השנה האחרונה, כשנתיים אחרי שנפצע, הוא חזר לשירות מילואים פעיל בתפקיד מבצעי. כן, ממש ככה, חזר לשדה אחרי מה שעבר.
בחלק השני של הפוסט פנה עמדי למשפחות השכולות, ואי אפשר שלא להתרגש מהמילים. "למשפחות השכולות הרבות שסוחבות את הצער והאבל כל רגע, לילות ארוכים", כתב, "בזכותכם אנחנו כאן, זוכים להרים את ילדינו על הכתפיים ולראות שמיים וזיקוקים".
הוא סיים בהודעת תודה שקשה לקרוא בלי גוש בגרון: "בזכות יקירכם, בזכות אומץ ליבם והערכים שהענקתם להם, לעולם נהיה חייבים לכם. לעולם נזכור".
יש משהו בפוסטים כאלה שעושה לנו כולנו משהו. אולי כי כל אחד מאיתנו יש לו תמונה דומה בטלפון, מהיום ההוא, לפני. ואולי כי עמדי מזכיר לנו שגם מי שנפגע הכי קשה, גם מי שאיבד חבר קרוב, בוחר לחזור לשרת ולזכור בכבוד.
הפוסט של עמדי מצטרף לגל של תגובות ברשתות החברתיות סביב יום הזיכרון לשלוש שנים לטבח, כשישראלים רבים משתפים את הרגעים האחרונים שלהם "לפני", ברוח דומה של כאב, הכרת תודה וחוסן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה