אבו מאזן חושש מהפסד לחמאס - ומגלגל לישראל את ביטול הבחירות

תרגיל מדיני מתגלגל הערב מרמאללה אל שולחן הממשלה בירושלים. הרשות הפלסטינית הגישה לישראל בקשה רשמית לאפשר לוועדת הבחירות המרכזית הפלסטינית לפעול במזרח ירושלים וברצועת עזה, לקראת הבחירות לפרלמנט הפלסטיני שנקבעו ל-28 בנובמבר. מאחורי הבקשה התמימה לכאורה, כך עולה מהדיווחים, מסתתר תכנון קר: לגרום לישראל לסרב, ולקבל בכך תירוץ מושלם לביטול כל ההצבעה.

הבקשה הוגשה במהלך שבוע הזיכרון לטבח השחור של 7 באוקטובר, תזמון שלא נראה מקרי. לפי הדיווחים, אבו מאזן מצוי בבעיה פוליטית אמיתית: הוא מפחד שמפלגתו, פת"ח, תספוג תבוסה משפילה מול הרשימה המאוחדת שהקים מוחמד דחלאן יחד עם חמאס והג'יהאד האסלאמי. אם ישראל תודיע על איסור קיום בחירות במזרח ירושלים, כפי שקרה כבר בעבר, אבו מאזן יוכל להכריז על ביטול הבחירות כולן ולהאשים אך ורק את ישראל.

זו לא הפעם הראשונה שהתרגיל הזה עובד. אבו מאזן כבר דחה בחירות ב-2021 בעקבות מחלוקת דומה על ההצבעה בירושלים, וגורמים רבים בזירה הפלסטינית טענו אז שמדובר בתירוץ בלבד כדי להישאר בשלטון, על רקע רמות תמיכה נמוכות בסקרים. מומחים שהתראיינו בחודשים האחרונים, ביניהם פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ובמכון משגב, העריכו כי אבו מאזן עשוי לחזור על אותו תרגיל בדיוק.

יוני בן מנחם, חוקר בכיר במרכז ירושלים לענייני ביטחון וחוץ, דיווח כי חוסיין א-שיח, סגן יושב ראש הרשות הפלסטינית, דוחף את אבו מאזן לדחות את הבחירות ולהשתמש בסוגיית ירושלים כעילה רשמית. הפעם, לעומת 2021, הרשות זכתה לתמיכה בינלאומית רחבה למדינה פלסטינית במסגרת הצהרת ניו יורק, אך זו מותנית בקיום בחירות דמוקרטיות.

בת"א עוקבים בדאגה אחרי ההתפתחויות. מנגד, בבריסל מתגייסים להצלת התהליך. קאיה קלאס, סגנית נשיא הנציבות האירופית ונציבת החוץ של האיחוד, שוחחה ביום שלישי עם א-שיח והבטיחה שהאיחוד האירופי מוכן לפרוס משלחת תצפית בינלאומית על הבחירות. "לפלסטינים יש זכות לבחור את נציגיהם בבחירות אמינות, מכילות ושקופות", כתבה קלאס ברשת החברתית אקס לאחר השיחה. "לאחר כמעט 20 שנה בלי הצבעה פרלמנטרית, בחירות אלו מהוות הזדמנות מאוחרת לחידוש הלגיטימיות של המוסדות הפלסטיניים".

גם א-שיח אישר את קיום השיחה, והוסיף שבמהלכה נדונו גם נושא אלימות המתנחלים והמצב ההומניטרי ברצועת עזה. לדבריו, כפי שפרסם בפייסבוק, הוא קרא "לתמיכה אירופית במאמצים הפלסטיניים להתגבר על מכשולים שעלולים לעכב את קיום הבחירות ויישומן, תוך הבטחת השתתפות כל העם שלנו ביהודה ושומרון, במזרח ירושלים וברצועת עזה בתהליך הבחירות".

בשטח כבר מתרוצצות שמונה רשימות מועמדים, עם עוד כאלה שצפויות להצטרף. ד"ר נביל קוקאלי, מייסד ונשיא המרכז הפלסטיני לדעת קהל, מעריך כי אם הבחירות אכן ייכשלו, הציבור הפלסטיני יגיב בתסכול. לפי סקר אחרון של המרכז, כ-79.4 אחוז מהפלסטינים ברחבי השטחים מעוניינים שהבחירות יתקיימו כמתוכנן בנובמבר.

אבל קוקאלי מציין נקודה חשובה: "רבים מהפלסטינים עשויים להבין דחייה אם יתברר שהסיבה העיקרית היא חוסר היכולת לקיים בחירות מכילות במזרח ירושלים ובעזה". לדבריו, התגובה הציבורית תלויה פחות בעצם הדחייה ויותר במי שייתפס כאחראי לה, זאת על רקע מתיחות חריפה ביחסים בין ישראל לפלסטינים, שיתוף פעולה מדיני וכלכלי מצומצם, והגבלות מתמשכות ביהודה ושומרון. "חלק מהפלסטינים אף עלולים לראות בסירוב לקיים בחירות בלי ירושלים או עזה הגנה על העיקרון שבחירות לאומיות חייבות לכלול את כלל השטחים הפלסטיניים", הוסיף.

מעבר לתרגיל הפוליטי, מסתתרת עובדה מטרידה יותר: שלוש שנות מלחמה קשות שהחריבו חלקים נרחבים מרצועת עזה לא הצליחו לשבור את הפופולריות של חמאס. הארגון, שלפי הסקרים נהנה כיום מהתמיכה הרחבה ביותר הן ביהודה ושומרון והן ברצועת עזה, ממשיך להוות כוח מוביל ברחוב הפלסטיני, עובדה שנתפסת כתעודת עניות גם לישראל וגם לרשות הפלסטינית. כעת נותר לחכות ולראות אם ישראל תיענה לבקשה, תסרב לה, או תימנע מהכרעה, מהלך שעשוי לקבוע את גורל הבחירות כולן.