שלוש שנים אחרי טבח ה-7 באוקטובר, רנ"ג רמי כהן, שוטר בתחנת שדרות, משחזר את הרגעים שבהם חילץ שתי ילדות קטנות מתוך רכב תחת אש מחבלים, נפצע מ-14 כדורים וזחל על הקרקע כדי לשרוד. כהן, שהיה אותו בוקר בחופשה ושהה בבית הכנסת, שמע את קולות הירי מכיוון התחנה ורץ לשם בבגדים אזרחיים.
כשהגיע למקום הבחין ברכב שחור קטן שחנה מול התחנה. הוא הציץ פנימה וראה אישה צעירה שנפגעה מירי בראשה. "אני צועק: 'משטרה, משטרה, יש לנו פה אישה הרוגה'", סיפר כהן. באותו רגע קפצו מתוך הרכב שתי ילדות קטנות, בנות שלוש וחמש, שהסתתרו מתחת לשמיכה אפורה ושאלו אותו: "אתה של ישראל? אתה של ישראל?"
זמן קצר אחרי שחילץ את הילדות החלה אש כבדה באזור. "כדורים התחילו לרוץ מעל הראש", תיאר כהן. בתוך התחנה, לדבריו, רוב השוטרים כבר לא היו בין החיים, ו-26 מחבלים שהו במרחק של מטר עד מטר וחצי ממנו. הקצין שלו, קצין אג"ם מתי, נפגע מכדור בחזה במהלך הלחימה מול מפקד המחוז.
כהן ניסה לאתר כוח שנתקל בלחימה, ותוך כדי תנועה בשדה הקרב פתח עליו מחבל צלף באש סלקטיבית ממרחק של 15 מטר. שני כדורים פגעו במותניו השמאליים ופתחו את דופן הבטן, וכדור נוסף פגע בחזהו משמאל. "תוך כדי שאני זוחל, וכדורים חולפים לי מעל הראש, אנחנו לא מאבדים את האמונה", אמר.
למרות הפציעה הקשה המשיך כהן לזחול כדי להתרחק מקו האש. "אני לא מפסיק לזחול, כי אם אני אפסיק אני לא אשאר בחיים", סיפר. בשלב מסוים ניסה המחבל להתקרב אליו כדי לבצע בו וידוא הריגה, אך איש יחידת היס"מ שנכח במקום ירה בו ופגע בו. לאחר מכן נמשך כהן אל מתחת למנוע רכב, שם שהה כשעתיים כשהוא מדמם.
שני מסתערבים שהגיעו למקום העלו את כהן לרכב פרטי והסיעו אותו צפונה לכיוון כוכב מיכאל. הוא היה כבר מחוסר הכרה כאשר הגיעה אליו ליסה, פרמדיקית במגן דוד אדום, שביצעה בו ניקוז חזה בשטח. "היא הצילה לי את החיים", אמר כהן על הטיפול שקיבל.
בבית החולים היה כהן מורדם ומונשם במשך חמישה ימים. לאחר תקופת החלמה והתאוששות ארוכה החל בהדרגה לחזור לשגרה, תחילה עם משפחתו בעיר ובהמשך בתפקיד משרדי במשטרה. כיום הוא עדיין מתמודד עם השלכות הפציעה וצפוי לעבור ניתוחים נוספים.
כהן, שעבורו זו הייתה ההיתקלות הרביעית עם מחבלים במהלך שירותו אך הפעם הראשונה שבה נפצע אנוש, מתאר את החזרה לשירות כבחירה מודעת. "להיות שוטר זו אמונה. אמונה בתפקיד, אמונה במקצוע", אמר. "אני ממשיך לשרת, אוהב את המקצוע ומאמין שיש השגחה עליונה שנותנת לך את הכוחות להמשיך לשרת".
על הרגעים הקשים של אותו בוקר אמר כהן בראיון נוסף: "זה רגעים קשים, רגעים שהיו בהם הרבה תעצומות נפש, הרבה גבורה. הרבה זכות להגיע לסיטואציה כזאת, בחופשה, שאתה לא יודע לקראת מה אתה הולך". לדבריו, האמונה בדרך ובעשייה היא שאפשרה לו שלא להישבר גם אחרי הפציעה האנושה. "אנחנו אוגרים את כל הכוחות כדי להרים את קרנה של המשטרה, להרים את קרנה של המדינה, ולא להישבר", אמר.
סיפורו של כהן מצטרף לשורת סיפורי גבורה של שוטרים ואזרחים בתחנת שדרות באותו בוקר, חלקם ששילמו במחיר חייהם על ההחלטה לרוץ לעבר הסכנה במקום להישאר הרחק ממנה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה