קבוצה של 117 חיילים ומפקדים במילואים, בהם לוחמים, קצינים ואנשי מטה שנפגעו מפוסט טראומה במהלך שירותם, עתרה היום לבית המשפט העליון נגד מדיניות צה"ל שמקפיאה את שירותם הצבאי. העותרים טוענים כי המדיניות פוגעת בהם קשות ומבוססת על סטיגמות ולא על בדיקה אמיתית של כשירותם.
מדובר באנשים שהוכרו באגף השיקום של משרד הביטחון כנפגעים על רקע נפשי בשיעור של 30% ומעלה. בעקבות ההכרה הזו, הם הועברו בניגוד לרצונם למסלול שבו נבחנת מחדש כשירותם לשירות צבאי. זאת, למרות שמרביתם כבר ביצעו מאות ימי מילואים מאז פרוץ המלחמה, בלי שום פגיעה בתפקודם.
לפי המדיניות שנקבעה ביולי 2025 ועודכנה ביולי 2026, עצם ההכרה בלוחם כסובל מפוסט טראומה מעבירה אותו באופן אוטומטי למסלול של השהיה, הקפאה או פטור משירות. כל זאת, כך נטען בעתירה, ללא כל בדיקה רפואית פרטנית וללא בחינה של דרישות התפקיד הספציפי שבו משרת הלוחם.
העותרים טוענים כי מדובר במדיניות מפלה שמטילה עליהם את הנטל להוכיח מחדש את כשירותם, ובפועל מחייבת אותם לחשוף תיקים רפואיים רגישים. לדבריהם, השירות הצבאי מהווה עבור רבים מהם חלק מרכזי בזהות ובתחושת השייכות, וגם חלק בלתי נפרד מתהליך השיקום שלהם.
בעתירה נטען גם כי אגף השיקום העביר לצה"ל שמות ונתונים אישיים של כ-2,800 משרתים, ללא הסכמתם וללא סמכות חוקית לעשות זאת. לפי הטענה, המידע הרגיש הזה לא נשאר בתוך המערכת הרפואית בלבד, אלא הגיע גם לגורמי שלישות ולמפקדים ישירים של אותם לוחמים, בניגוד לכל עיקרון של שמירה על פרטיות רפואית.
העותרים מזהירים כי למדיניות הזו יש כבר "אפקט מצנן" בשטח. לפי הנטען, עשרות לוחמים בחרו לוותר מרצונם על הליכי ההכרה בפגיעה הנפשית שלהם, רק מחשש שהם יורחקו מיחידותיהם ומחבריהם ליחידה אם ייחשפו כסובלים מפוסט טראומה.
את העותרים מייצגים עורכי הדין שלומי ציפורי, רן כהן רוכברגר והראל וינברג. יחד עם העתירה הוגשה גם בקשה לאיסור פרסום פרטיהם המזהים של העותרים, כדי לשמור על פרטיותם ולמנוע חשיפה נוספת של מצבם הרפואי.
כעת מוטל על בית המשפט העליון להכריע בעתירה ולקבוע האם מדיניות צה"ל בנושא תעמוד בעינה או שתידרש לשינוי. בשלב זה טרם נמסרה תגובה רשמית מטעם צה"ל לטענות העותרים.
117 לוחמי מילואים נפגעי פוסט טראומה עתרו לבג"ץ נגד הקפאת שירותם, בטענה לאפליה ולפגיעה חמורה בפרטיותם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה