שלוש שנים אחרי הטבח, צה"ל יוצא לדרך בתהליך רשמי לבחינת הענקת צל"שים ועיטורים למפקדים וללוחמים שנטלו חלק בקרבות ה-7 באוקטובר 2023. הצבא הודיע כי הכנס הראשון במסגרת התהליך יתקיים ביום רביעי, ה-14 באוקטובר, וייתן את האות הרשמי לתחילת הבחינה.
השבעה באוקטובר 2023 נחרט כיום השחור ביותר בתולדות מדינת ישראל. באותו בוקר פרצו מחבלי חמאס לשטח ישראל מרצועת עזה, רצחו למעלה מאלף ומאתיים בני אדם וחטפו מאות נוספים אל תוך הרצועה. התהליך שיוצא כעת לדרך לא יתמקד רק באירועי אותו היום, אלא יעסוק גם בקרבות הממושכים שהתרחשו בעקבות הטבח, שבהם המשיכו חיילים וקצינים לגלות מעשי גבורה והקרבה במהלך הלחימה בעוטף עזה.
הכנס יתקיים בראשות ראש אגף כוח האדם, האלוף דדו בר-כליפא, ונשיאת בית הדין הצבאי לערעורים, האלופה אורלי מרקמן. אל הכנס יגיעו מפקדים מכלל החטיבות והגזרות בצה"ל, ובמהלכו יוצג מתווה מסודר לבחינת מעשי הגבורה וההקרבה שהתרחשו באותו היום בעוטף עזה.
מטרת התהליך, כך נמסר, היא להעניק הכרה ראויה למעשי גבורה יוצאי דופן שבוצעו בקרבות, ובכך לשמר את מורשת הלחימה ולהנחיל אותה לדורות הבאים. בצה"ל הדגישו כי כל התהליך ינוהל "בקפידה, תוך ירידה לפרטים ודיוק העובדות, ברגישות ובשקיפות".
עוד לפני שהמידע הגיע לציבור, מערך הנפגעים בצה"ל פנה לכלל המשפחות השכולות ועדכן אותן בדבר קיום התהליך, מטרותיו ומשמעותו. בצבא ציינו כי הצעד הזה נעשה במכוון, כדי לאפשר למשפחות לקבל את המידע באופן ישיר ומסודר, בטרם יוצג לתקשורת.
בצה"ל הבהירו כי לאחר התנעת התהליך יוצגו לציבור שלביו המרכזיים ואופן ביצועו, תוך המשך שמירה על שקיפות מלאה. מדובר בתהליך שיכלול בדיקה מדוקדקת של כל מקרה, אימות עובדות ובחינה פרטנית של נסיבות הקרב.
לשם כך יוקמו בצה"ל ועדות ייעודיות שיופקדו על ליבת התהליך, ואלו יעסקו באיסוף עדויות מהשטח, תשאול מפקדים ולוחמים שהשתתפו בקרבות, ובחינת כל מקרה לגופו על מנת לקבוע אילו מעשים ראויים להכרה ובאיזו דרגה. בצה"ל מציינים כי מדובר בעבודה מורכבת במיוחד נוכח היקפו חסר התקדים של האירועים, שכלל עשרות זירות קרב במקביל ומאות מקרי גבורה שהתרחשו בו זמנית.
מעבר ללוחמי צה"ל, התהליך יתייחס גם למעשי גבורה אזרחיים שהתרחשו במהלך אותו יום שחור. אזרחים רבים גילו גבורה יוצאת דופן בזמן שהתמודדו מול מחבלי חמאס שפרצו ליישובי העוטף, ולעיתים הצילו חיים של שכנים ובני משפחה במחיר סיכון חייהם שלהם.
מקרים מתאימים של גבורה אזרחית יועברו לבחינת הוועדה המייעצת לנשיא המדינה, זו האחראית על הענקת "אות נשיא המדינה לגבורה אזרחית". מדובר במנגנון קיים שכבר פעל במהלך המלחמה, כאשר מקרים נוספים הוענקו במסגרתו אותות הוקרה.
בצה"ל הבהירו כי הוקרת מעשי הגבורה וההקרבה של המשרתים, לצד הנצחת מורשת הלחימה, נתפסת כחלק בלתי נפרד מחובת הצבא כלפי משרתיו, חלליו ובני משפחותיהם. בהודעה נכתב כי "התהליך כולו ינוהל בקפידה... ברגישות ובשקיפות", וכי המטרה היא להבטיח שסיפורי הגבורה מה-7 באוקטובר יזכו להכרה הראויה ולא יישכחו.
לאורך השנים האחרונות הביעו משפחות שכולות ולוחמים שהשתתפו בקרבות תסכול מהעיכוב הממושך בתהליך ההכרה, וטענו כי ההכרה הרשמית חשובה הן כסמל מכבד לזכר הנופלים והן ככלי משמעותי עבור הלוחמים עצמם. במקביל, צפוי התהליך לעורר גם דיון ציבורי ער סביב הקריטריונים לבחינת המקרים וסדרי העדיפויות, כפי שקרה גם בעקבות מבצעים ומלחמות קודמים שבהם עלו ויכוחים על מי ראוי להכרה ובאיזו רמה.
בשלב זה לא פורסם לוח זמנים מלא להשלמת הבחינה ולחלוקת העיטורים בפועל. צה"ל הודיע כי לאחר כנס הפתיחה יימסרו עדכונים נוספים על שלבי התהליך, כשההערכה היא שהעבודה תימשך זמן ממושך נוכח היקף האירועים והצורך בבדיקה מדוקדקת של כל מקרה ומקרה.
תהליך בחינת הצל"שים והעיטורים על קרבות ה-7 באוקטובר יוצא לדרך רשמית בכנס המפקדים הקרוב, שלוש שנים אחרי הטבח שטלטל את ישראל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה