בית המשפט סירב לדחות: מנדלבליט יעיד מחר במשפט נתניהו

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, פרופ' אביחי מנדלבליט, צפוי להעיד מחר (שני) בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת שלב ההגנה במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. זו הפעם הראשונה שבה מנדלבליט מתייצב בבית המשפט כעד בתיק שבו הוא עצמו קיבל את ההחלטה להגיש כתב אישום, שבע שנים לאחר שהכריז על כך.

מנדלבליט ביקש לדחות את הופעתו לחודש נובמבר בטענה להתחייבויות אקדמיות, אך בית המשפט דחה את הבקשה והורה כי העדות תתקיים כמתוכנן. סנגוריו של נתניהו, עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין, ביקשו להקדיש לחקירתו שבעה ימי דיונים, שנקבעו ל-11 וה-12 באוקטובר, ובהמשך בין ה-18 ל-22 באוקטובר, אם כי קיימת אפשרות שבית המשפט יצמצם את משך העדות בפועל.

העדות תשודר בשידור חי החל מהשעה תשע בבוקר, במסגרת שיתוף פעולה עם צוות מומחים משפטי בראשות עורכת הדין כינרת בראשי. על פי ההערכות, מדובר בעדות שתהיה דרמטית במיוחד, שכן מנדלבליט אינו מופיע הפעם כנציג מערכת אכיפת החוק אלא כעד שהוזמן על ידי ההגנה, המבקשת לחקור אותו על אופן פתיחת החקירות, הפיקוח על החוקרים וההחלטות שהתקבלו בגיבוש שלושת התיקים נגד נתניהו.

לב העימות הצפוי נוגע לסעיף 17 לחוק יסוד: הממשלה, הקובע כי חקירה פלילית נגד ראש ממשלה לא תיפתח אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. ההגנה טוענת כי חלק מפעולות הבדיקה והחקירה נגד נתניהו בוצעו בלי אישור מתאים, או חרגו מגבולות האישור שניתן. מנדלבליט, מנגד, טען בעבר כי אישר את פתיחת הבדיקות והחקירות כדין, לרבות אישורים בעל פה שתועדו בתרשומות פנימיות, וכי החוק אינו מחייב מסמך חתום מראש. בית המשפט כבר דן בטענה המקדמית של ההגנה בסוגיה זו, מתח ביקורת על היעדר תיעוד כתוב מסודר בזמן אמת, אך לא קיבל את הדרישה לבטל את כתב האישום.

בתיק 1000, פרשת המתנות, מואשם נתניהו במרמה והפרת אמונים בעקבות קבלת טובות הנאה מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. ההגנה תבקש לברר מה בדיוק התיר מנדלבליט לחוקרים לבדוק ובאיזה מועד. בנובמבר 2025 העיד סגן-ניצב בדימוס צחי חבקין, שהיה מעורב בחקירות, כי החוקרים ניצלו חקירות שנגעו לפרשות אחרות כדי לשאול על קשריו של נתניהו עם מילצ'ן, ללא אישור מתאים של היועץ המשפטי לממשלה. בפברואר האחרון פורסם גם תוכן התבטאויות של מנדלבליט מישיבה עם חוקרי המשטרה בשנת 2016, שבהן אמר "זה בפירוש לא מה שאישרתי בזמנו". הפרקליטות, לעומת זאת, פרסמה קטעים נוספים מאותו דיון וטענה כי הביקורת של מנדלבליט התייחסה לאפיק חקירה אחר ולא לבדיקת המתנות.

בתיק 2000 מואשם נתניהו במרמה והפרת אמונים בעקבות שיחותיו עם מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון מוזס, שבהן נדונו אפשרויות להשפיע על הסיקור העיתונאי. ההגנה מבקשת להראות כי מגעים בין פוליטיקאים לבעלי כלי תקשורת היו תופעה רחבה, ומצביעה על עדותו של חבר הכנסת לשעבר איתן כבל, שסיפר באוקטובר על פגישות עם מוזס ועל הצעות לסיקור אוהד, מבלי שהועמד לדין. מנדלבליט עשוי להידרש להסביר מדוע הוחלט שלא להגיש כתב אישום נגד כבל, לעומת ההחלטה בעניינו של נתניהו.

תיק 4000, החמור מבין השלושה, עוסק בחשדות למתן הטבות רגולטוריות לבזק תמורת סיקור אוהד באתר "וואלה", כאשר בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' מואשמים בשוחד. בתיק זה ייבחנו שתי סוגיות מרכזיות: ההחלטות שהובילו להרחבת החקירה, והאופן שבו נאספו עדויותיהם של עדים מרכזיים, ובהם אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" לשעבר, וניר חפץ, יועץ התקשורת לשעבר שהפך לעד מדינה. בעניינו של חפץ נטען כי בחקירתו נעשה שימוש בתרגיל חקירה הכולל אישה מקורבת אליו, וכי מנדלבליט הורה בזמנו שלא לזמן לתשאול את השוטרים שחקרו אותו. בנוסף, יידרש מנדלבליט להתייחס להמלצת השופטים מיוני 2023, שהצביעה על קשיים בהוכחת עבירת השוחד בתיק, המלצה שהתביעה בחרה שלא לאמץ.

מבחינת ההגנה, עדותו של מנדלבליט אינה אמורה לשפוך אור על פרטי האירועים שבבסיס האישומים, אלא על תפקידו כמי שאישר ופיקח על החקירות ובסופו של דבר קיבל את ההחלטה להעמיד את נתניהו לדין. בית המשפט יצטרך לבחון, בין היתר, האם נמצאו פגמים בהליך האישור, מה היקפם והשפעתם על הראיות, ומהו הסעד המשפטי המתאים אם יתגלו פגמים כאלה.

העדות תימשך, על פי המתווה שנקבע, על פני מספר ימי דיונים באוקטובר, כאשר לא ברור עדיין אם בית המשפט יצמצם את משכה. בשלב זה ממשיכה הגנתו של נתניהו לרכז את החקירות הנגדיות סביב שאלות האישור, הפיקוח וההתנהלות מול עדי המדינה בשלושת התיקים.