סקר הצעירים: בנט מוביל, בן גביר עוקף את הליכוד וש"ס בחוץ

סקר חדש שערך מכון דיאלוג מקבוצת אמנת פרו עבור ynet וידיעות אחרונות חושף תמונה מפתיעה על כוונות ההצבעה של דור הצעירים בישראל. בסקר, שנערך ב5 ו-6 באוקטובר בקרב 543 צעירים יהודים וערבים בגילי 18 עד 22, מפלגת ביחד בראשות נפתלי בנט מובילה עם 16 מנדטים, כאשר הליכוד של בנימין נתניהו נדחק מתחת לישר! ועוצמה יהודית.

על פי ההדמיה שהתקבלה, ישר! בראשות גדי איזנקוט ועוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר מקבלות 15 מנדטים כל אחת. הליכוד מקבל 14 מנדטים, אותו מספר מנדטים שמקבלת הציונות הדתית וזהות בראשות בצלאל סמוטריץ' ומשה פייגלין. ישראל ביתנו, הדמוקרטים והרשימה המשותפת מקבלות 9 מנדטים כל אחת. חשוב להדגיש: לא מדובר בסקר מנדטים ארצי רגיל, אלא בהדמיה שבוחנת כיצד הייתה נראית הכנסת אילו רק הצעירים שנדגמו היו קובעים את התוצאות.

הנתון שבולט ביותר מבחינת המגזר החרדי הוא נפילתה של ש"ס, שלפי הסקר אינה עוברת כלל את אחוז החסימה בקרב הצעירים. לעומת זאת, יהדות התורה שומרת על נוכחות עם 8 מנדטים, והרשימה המאוחדת של המילואימניקים יחד עם המפלגה הכלכלית מקבלת 6 מנדטים. תופעה חדשה שעולה מהסקר היא הופעתה של מפלגת הציבור החרדי החדשה, בראשות מוטי לייטנר, שזוכה לתמיכתם של מעט יותר מ-3% מהנשאלים ומתורגמת ל-5 מנדטים. מדובר בסימן ראשון לכך שחלק מהצעירים החרדים מחפשים ייצוג מחוץ למסגרות המסורתיות של ש"ס ויהדות התורה.

מעבר למפת המנדטים, הסקר בודק גם את מידת הנחישות של הצעירים להצביע בכלל. 67% מהמשיבים אמרו שהם בטוחים שיצביעו, ועוד 19% אמרו שהם חושבים שיצביעו. עם זאת, 14% עדיין לא החליטו לאיזו מפלגה הם נותנים את קולם, כאשר דווקא בקרב קבוצה זו שיעור הנחישות להצביע גבוה יחסית: 45% בטוחים שיצביעו ו-36% נוספים חושבים שיצביעו. מעניין גם לגלות שהבדיקות לפי מגדר, כאשר שיעור המתלבטים לגבי מפלגה גבוה משמעותית בקרב נשים, 20%, לעומת 8% בלבד בקרב גברים.

פער בולט נוסף מתגלה בין המגזר היהודי לחברה הערבית. בעוד 71% מהמשיבים היהודים בטוחים שיצביעו, בקרב הצעירים הערבים השיעור יורד ל-53% בלבד. כמעט 19% מהמשיבים מהחברה הערבית אמרו שאינם יודעים אם יצביעו, לעומת 3% בלבד בקרב היהודים. פער זה עשוי להשפיע משמעותית על כוחה הפוליטי של החברה הערבית בכנסת הבאה.

הסקר גם מצייר תמונה ברורה של קו פרשת המים בין צעירים חילונים לדתיים. בקרב החילונים, התמיכה מתחלקת בעיקר בין ביחד, 20%, ישר!, 18%, והדמוקרטים, 17%. לעומת זאת, בקרב הצעירים הדתיים התמונה שונה לגמרי: הציונות הדתית-זהות מקבלת 36% ואחריה עוצמה יהודית עם 22%. מדובר בפער עצום שמשקף שני עולמות פוליטיים נפרדים כמעט לחלוטין.

נתון נוסף שמעניין במיוחד הוא מידת ההשפעה המשפחתית על ההצבעה. 46% מהמשיבים אמרו שבחירתם תהיה דומה לזו של לפחות אחד מהוריהם, בעוד 28% אמרו שהבחירה שלהם שונה משני ההורים. בקרב תומכי הליכוד הפער הכי בולט: 71% ציינו דמיון בהצבעה לפחות לאחד ההורים, מה שמעיד על מפלגה עם בסיס תמיכה משפחתי-בין-דורי יציב. לעומת זאת, בקרב תומכי ביחד רק 33% ציינו דמיון כזה, ובקרב תומכי עוצמה יהודית מדובר ב-39%, מה שמרמז על מפלגות שמושכות קהל חדש שלא בהכרח הולך בעקבות ההורים.

מעבר למפלגות עצמן, הסקר בחן גם את מידת שביעות הרצון של הצעירים ממדיניות הממשלה בנושאים מרכזיים. 48% מהמשיבים אמרו שפעולות הממשלה בתחום המדיניות הביטחונית מייצגות את השקפותיהם במידה רבה או רבה מאוד, כאשר בקרב היהודים השיעור עומד על 54% ובקרב הערבים על 25% בלבד. לעומת זאת, בנושא גיוס החרדים ושוויון בנטל התמונה הפוכה לגמרי: 48% מהצעירים חשים שהמדיניות הממשלתית בנושא זה אינה מייצגת אותם כלל או מייצגת אותם במידה מועטה, לעומת 27% בלבד שחשים ייצוג במידה רבה או רבה מאוד, ו-15% שחשים ייצוג בינוני. גם בנושא השינויים במערכת המשפט יש פיצול: 35% חשים ייצוג גבוה, ו-33% חשים ייצוג נמוך.

כשנשאלו הצעירים מה השיקול המרכזי שלהם בבחירת מפלגה, המדיניות הביטחונית הגיעה ראשונה עם 27%, ויוקר המחיה בעקבותיה עם 25%. כאן שוב בולט הפער בין דתיים לחילונים: בקרב הדתיים המדיניות הביטחונית היא שיקול עבור 50%, לעומת 19% בלבד בקרב החילונים. לעומת זאת, בקרב החילונים סוגיית גיוס החרדים ושוויון בנטל היא שיקול עבור 26%, לעומת 6% בלבד בקרב הדתיים, ומחדל ה-7 באוקטובר וחקירתו מהווים שיקול עבור 22% מהחילונים לעומת 5% מהדתיים. בקרב הצעירים מהחברה הערבית, 32% אמרו שאף אחד מהנושאים שהוצעו אינו המשמעותי ביותר עבורם, מה שמעיד על נתק מסדר היום הפוליטי הישראלי המקובל.

הדור הנסקר הוא דור שגדל תחת צל ה-7 באוקטובר. בין הצעירים שחוו את אותו היום מקרוב נמנה עילי בוטלמן, שהיה בן 15 כשפרצה המלחמה. עילי היה בביתו בקיבוץ ניר עוז יחד עם אמו ושתי אחיותיו, ובמשך שעות ארוכות נשארו כולם בממ"ד כשבחוץ נשמעו יריות. באותם רגעים הוא החזיק את הדלת ושלח לחברים שלו הודעת פרידה. סיפורים כמו שלו ממחישים מדוע סוגיית הביטחון תופסת מקום כה מרכזי בתודעת הדור הצעיר, גם אם לא כולם חוו אותה באותה עוצמה.

לפי נתוני ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, למעלה מחצי מיליון בעלי זכות בחירה נוספו מאז הבחירות האחרונות, רובם צעירים שהגיעו לגיל הבחירה. מדובר בכוח הצבעה פוטנציאלי משמעותי שעשוי להכריע את התוצאות הסופיות, ולכן האופן שבו קבוצת גיל זו תצביע בפועל יעניין את כל המפלגות בחודשים הקרובים. בינתיים, עם כ-14% מהצעירים עדיין בלתי מוכרעים ועם פערים חדים בין המגזרים השונים, נראה שהקרב על קולם של הצעירים רק מתחיל.