חברת איירבוס והיצרנית האמריקאית קראטוס הודיעו כי ביצעו את הטיסה הראשונה באירופה של כלי הטיס הבלתי מאויש XQ-58 ואלקירי, שמכונה באיירבוס בשם U740 Valkyrie. מדובר באבן דרך משמעותית בתוכנית הפיתוח המשותפת של שתי החברות בתחום כלי הטיס האוטונומיים לקרב.
הטיסה בוצעה במתקן ניסויים שמיקומו לא פורסם בצפון אירופה, לפי הפרטים שצורפו לתמונות שפורסמו מהאירוע התאריך הרשום הוא 29 בספטמבר 2026. בכלי התקשורת הבינלאומיים שעסקו בנושא צוין כי מדובר באירוע שנבנה לקראתו זמן רב.
על פי הדיווחים, הטיסה השיגה את כל היעדים שהוצבו מראש. בין היתר בוצעה המראה בלתי תלויה במסלול בסיוע רקטי, תמרונים בגבהים ובמהירויות שונות שהגיעו עד מאך 0.8, וכן התאמות משימה בזמן אמת תוך כדי הטיסה עצמה.
באיירבוס מסרו כי ההצלחה בטיסה מאשרת שהתוכנית נמצאת בקו הזמן הנכון, לקראת אספקת כלי טיס מוכן לקרב מסוג Collaborative Combat Aircraft עד שנת 2029. מדובר בכלי טיס אוטונומי שאמור לפעול לצד מטוסי קרב מאוישים.
בהמשך לטיסה הראשונה, איירבוס תבצע סדרת ניסויים נוספים עם מערכת המשימה שפיתחה בעצמה, המכונה MARS, ראשי תיבות של Multi-platform Autonomous Reconfigurable and Secure. באיירבוס מתארים את המערכת כ"המוח האירופי" של הואלקירי.
לדברי החברה, מערכת MARS מבטיחה שליטה מלאה על התוכנה, אפליקציות המשימה, הנתונים וחומרת המערכת. המערכת פועלת באמצעות תוכנה המשולבת בבינה מלאכותית, המאפשרת לכלי הטיס לבצע משימות באופן אוטונומי ואף לתאם בין קבוצות שלמות של כלים הפועלים יחד.
עם זאת, באיירבוס הדגישו כי קיימת היררכיית שליטה קפדנית שמבטיחה שאדם יישאר מעורב בתהליך קבלת ההחלטות לאורך כל הפעלת המערכת, כלומר אין מדובר בכלי טיס הפועל ללא כל פיקוח אנושי.
הואלקירי מדגם U740 נחשף לראשונה בפני הציבור בתערוכת התעופה הבינלאומית ILA 2026 שנערכה בברלין. כבר אז הודיעה איירבוס על כוונתה לספק את כלי הטיס כפלטפורמה מבצעית וריבונית לחיל האוויר הגרמני וללקוחות נוספים ברחבי אירופה עד 2029.
כבר בחודש מרץ האחרון חשפה איירבוס כי היא מכינה את שני כלי הטיס הראשונים מדגם ואלקירי, שנרכשו מקראטוס, לקראת הטיסה הראשונה עם מערכת משימה אירופית ריבונית. בשתי החברות נמסר כי הן נותרות במסלול לאספקת כטב"ם קרבי מוכן לפעולה עד 2029, במטרה לענות על הצרכים המבצעיים של צבא גרמניה וצבאות נוספים ביבשת.
עיצוב כלי הטיס מאפשר גמישות מבצעית גבוהה בזכות יכולת שיגור מפסי שיגור ייעודיים, לצד אפשרות המראה ונחיתה קונבנציונלית ממסלול רגיל, כפי שמקובל בכלי טיס רגילים. שילוב זה מעניק לכוחות המפעילים גמישות רבה יותר בשטח ומקטין את התלות בתשתיות מסלול מסורתיות.
בשלב הבא צפויות להתקיים סדרות ניסויים נוספות שיבחנו את שילוב מערכת MARS בפועל, לקראת מסירת כלי הטיס המבצעי הראשון לחיל האוויר הגרמני וללקוחות אירופיים נוספים עד שנת 2029.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה