מומחית מזהירה: המיתוסים על חיסון השפעת שעלולים לעלות לכם בבריאות

לקראת החורף, עם פתיחת מבצעי החיסון נגד שפעת ברחבי הארץ, רבים עדיין מתלבטים אם כדאי להתחסן. הסיבות מוכרות: חשש מתופעות לוואי, ספק ביעילות, ותחושה כללית של "עייפות חיסונים" שמלווה חלק גדול מהציבור. אלא שלפי נתונים רפואיים עדכניים, הוויתור על החיסון עלול לעלות הרבה יותר ממה שחושבים.

ד"ר שלי ליפמן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי הלל יפה, יצאה להפריך חמישה מיתוסים נפוצים על שפעת ועל החיסון נגדה. לדבריה, מדובר בתופעה שמוכרת כבר בעולם הרפואה בשם "עייפות חיסונים", שחיקה או רתיעה מהתחסנות חוזרת שפוגעת בשיעורי ההתחסנות ומסכנת גם את הציבור הרחב.

המיתוס הראשון שד"ר ליפמן מפריכה הוא שהשפעת היא בסך הכול "צינון חזק". בפועל, מדובר במחלה נגיפית מערכתית ואלימה, שעלולה לגרום לחום גבוה, כאבי שרירים חזקים, כאבי ראש ושיעול, ומוגדרת כאחת המחלות הוויראליות המדבקות והמסוכנות ביותר. במקרים קשים היא עלולה להוביל לדלקת ריאות, דלקת אוזניים, פגיעות נוירולוגיות ואף לדלקת חריפה בשריר הלב.

מיתוס נוסף נוגע לתפיסה ש"רק מבוגרים וחולים" בסיכון. לדברי ד"ר ליפמן, גם צעירים ובריאים לחלוטין אינם חסינים מפני מחלה קשה או סיבוכים. למרות שהסיכון אכן גבוה יותר אצל בני 65 ומעלה, נשים בהיריון, ילדים צעירים ואנשים עם מחלות רקע, היעדר גורמי סיכון אינו מבטיח שהמחלה תעבור בשלום.

אחד המיתוסים המפתיעים ביותר קשור להדבקה. רבים מאמינים שהישארות בבית לאחר הופעת תסמינים מספיקה כדי לא להדביק אחרים, אלא שהנגיף "חכם" יותר. על פי נתוני המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ומניעתן, אדם עשוי להיות מדבק כבר יום לפני שהוא מרגיש חולה, ולהמשיך להדביק במשך כחמישה עד שבעה ימים נוספים. כלומר, עד שמרגישים את התסמין הראשון, כבר הספיקו להדביק אנשים במשרד, ברכבת או בארוחה משפחתית.

טענה רווחת נוספת היא שאין טעם להתחסן אם החיסון לא "קולע" במדויק לזן השנתי. ד"ר ליפמן מבהירה שגם כשההגנה מפני הדבקה מוגבלת, החיסון עדיין מפחית משמעותית את הסיכון למחלה קשה ולאשפוז. על פי הערכות ביניים שפרסמו המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות, בעונת השפעת האחרונה בארצות הברית החיסון הפחית בכ-30% את הסיכון לאשפוז בקרב מבוגרים מחוסנים, ובכ-41% בקרב ילדים ובני נוער מחוסנים, בהשוואה ללא מחוסנים.

המיתוס האחרון, ואולי הנפוץ ביותר, הוא החשש שהחיסון עצמו גורם למחלה. ד"ר ליפמן קובעת בבירור כי החיסון המוזרק אינו מכיל נגיפים חיים שמסוגלים לגרום לשפעת, ולכן אינו יכול לגרום למחלה. תופעות לוואי שכיחות כמו כאב בזרוע, עייפות קלה או חום נמוך חולף אינן סימן למחלה, אלא עדות לכך שמערכת החיסון פשוט לומדת לייצר נוגדנים. בנוגע לחשש מתסמונת נוירולוגית נדירה הקרויה גיאן-בארה, מחקרים רחבי היקף מצאו שהסיכון לפתח אותה בעקבות הידבקות בשפעת גבוה בהרבה מהסיכון הזניח לפתח אותה בעקבות החיסון עצמו.

מעבר לכך, מחקרים עדכניים מצאו קשר בין התחסנות נגד שפעת לבין ירידה בסיכון לאירועים קרדיווסקולריים, כולל התקפי לב ושבץ מוחי, בעיקר אצל אנשים עם מחלות לב קיימות. על פי משרד הבריאות, החיסון מומלץ מדי שנה החל מגיל חצי שנה, ומכיוון שההגנה מתפתחת כשבועיים לאחר הקבלה, מומלץ להתחסן כבר בתחילת מבצעי החיסונים, בחודשים ספטמבר ואוקטובר.

ד"ר ליפמן מסכמת ואומרת: "להתחסן נגד שפעת זה כבר לא רק עניין של לא להפסיד ימי עבודה. זוהי טכנולוגיית מנע מתקדמת, בטוחה ומוכחת ששומרת על הלב, על המוח, ועל האנשים שאתם אוהבים. אז הגיע הזמן לשים את 'עייפות החיסונים' בצד וללכת להתחסן למען הבריאות של כולנו".