מדד המחירים לצרכן בארצות הברית חשף נתון שהפך את יום המסחר על פיו. האינפלציה השנתית טיפסה ל-3.7%, גבוה משמעותית מהציפיות, והתוצאה הייתה יום המסחר הגרוע ביותר בוול סטריט מזה כשלושה חודשים.
הנאסד"ק צנח ב-1.9%, מדד ה-S&P 500 איבד 1.2% ושבר רצף יוצא דופן של 53 ימי מסחר שבהם לא נרשמה ירידה יומית של יותר מ-1%. הדאו ג'ונס הסתפק בירידה מתונה יותר של 0.2%, הודות לדיוק מפתיע: חברות התרופות שנסחרות במדד.
מתחת לכותרות הכלליות התרחש סיפור הרבה יותר דרמטי. בעוד מניות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית נמחקו, הכסף של המשקיעים נמלט לכיוון אחד ברור: ענף הבריאות. אלי לילי זינקה בכ-4%, מרק הוסיפה כ-3.7% ואבווי טיפסה כ-3.5%. גם פייזר, אמג'ן, בריסטול מאיירס ורג'נרון הצטרפו למגמה, כשקרן הסל שעוקבת אחרי חברות התרופות האמריקאיות עלתה בכ-2.5%.
הסיבה לא קשורה לפריצת דרך רפואית אלא לפחד נטו. ברגע שהריבית בארה"ב נתפסת כגבוהה יותר למשך זמן ארוך יותר, המשקיעים בורחים ממניות שהשווי שלהן נשען על רווחים עתידיים רחוקים, כמו חברות טכנולוגיה וסטארטאפים של בינה מלאכותית, ועוברים לחברות שמייצרות תזרים מזומנים כבר היום. תרופות הן דוגמה קלאסית: אנשים ממשיכים לקנות אותן גם במיתון.
הנתונים מאחורי הבריחה הזו חדים. התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים זינקה מעל 5.3% במהלך היום. ההסתברות שהשוק מייחס להעלאת ריבית נוספת בהחלטת הפדרל ריזרב בסוף אוקטובר קפצה לכ-40%, לעומת כ-22% בלבד לפני פרסום הנתון. ככל שהריבית צפויה לעלות, כך הערך הנוכחי של רווחים עתידיים נשחק, מה שפוגע קשות בחברות שהשווי שלהן מבוסס על ציפיות צמיחה רחוקות.
במניות הטכנולוגיה נרשם טבח של ממש. קורוויב קרסה ב-15.46%, ואילו תשואות האג"ח שלה זינקו באותו יום לאזור ה-15%, ביטוי לחשש ממשי מהיקפי החוב שדרושים לחברות תשתית בינה מלאכותית. אורקל איבדה 8.86%, דל טכנולוג'יס נפלה ב-11.36% ו-HPE צנחה ב-8.18% לאחר הורדת המלצה. מדד השבבים PHLX נפל בכ-4.5% במהלך המסחר, וגם ענקית השבבים הקוריאנית אס.קיי הייניקס איבדה למעלה מ-6%.
גם הבנקים לא יצאו נקיים. בנק אוף אמריקה צנח ב-4.67% אחרי שספג קנס של 1.2 מיליארד דולר על ליקויים במאבק בהלבנת הון ובהפרת סנקציות, ובמקביל אכזב בהכנסות ממסחר. מורגן סטנלי ירד ב-2.71%, למרות שהציג תוצאות טובות מהצפי. דווקא ג'יי.פי מורגן הצליחה לסיים ביום חיובי, עם עלייה של 1.13%, לאחר שסיפקה תחזית אופטימית לשנים הבאות.
מאחורי העליות בענף התרופות מסתתרים גם סיפורים עסקיים נפרדים לכל חברה. אלי לילי, שכבר חצתה שווי שוק של טריליון דולר, מציגה קצב צמיחה שמזכיר חברת טכנולוגיה: ברבעון השני זינקו הכנסותיה ב-48% לכ-23 מיליארד דולר, כאשר תרופות ההרזיה והסוכרת מונג'רו וזפבאונד אחראיות ביחד לכ-65% מההכנסות. מרק, לעומת זאת, נמצאת במרוץ נגד הזמן: ההגנה על הפטנט של תרופת הדגל שלה לטיפול בסרטן, קיטרודה, שמכניסה כמחצית מהכנסות החברה, פגה ב-2028. אבווי כבר עברה את המשבר הזה בעבר, כשמכירות יומירה נשחקו, אבל הצליחה לפצות על כך עם תרופות חדשות שצומחות בקצב של מעל 24% בשנה.
התופעה לא נעצרה בבורסה האמריקאית. בטוקיו צנח מדד הניקיי ב-2.9% בעקבות ההפסדים בוול סטריט, ובשווקי אסיה נרשמה נסיגה חדה במניות הקשורות לבינה מלאכותית, כולל סמסונג וקוואלקום. מחירי הנפט, לעומת זאת, המשיכו לטפס, כאשר הברנט נסחר מעל 106 דולר לחבית על רקע הסלמה במזרח התיכון ותקיפות של החות'ים בסעודיה.
בשבועות הקרובים יתפרסמו הדוחות הרבעוניים של ענקיות התרופות, ואלה יקבעו אם מדובר במהלך זמני של בריחה מפחד או בשינוי מגמה אמיתי. אלי לילי צפויה לדווח ב-29 באוקטובר, ובשוק כבר מתכוננים לבדוק אם קצב המכירות של תרופות ההרזיה שלה מצדיק את התמחור הגבוה, בזמן שהפד ממשיך לשקול אם ללחוץ שוב על ההדק של הריבית.
הבורסה הראתה היום מי מרוויח מפחד ומי משלם עליו: הטכנולוגיה דיממה, הבריאות קצרה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה