דוח בארה"ב: הבנקים הגדולים סגרו חשבונות על רקע פוליטי ודתי

חשיפה מטלטלת ביציאה ממשרד המפקח על המטבע בארצות הברית: תשעה מהבנקים הגדולים במדינה סגרו חשבונות והגבילו שירותים ללקוחות בשל השקפותיהם הפוליטיות או הדתיות. הממצאים התפרסמו בדוח רשמי שמנער את יסודות וול סטריט, ומוכיחים כי הפרקטיקה לא הייתה מקרה בודד אלא מדיניות שיטתית.

המפקח על המטבע במשרד האוצר האמריקני, ג'ונתן גולד, לא בחל בניסוחים חדים. "גישה הוגנת לשירותים פיננסיים אינה מנטרה, היא מנדט", קבע בהצהרתו. לדבריו, "אמריקנים צריכים לקבל גישה לשירותים פיננסיים ללא קשר לאמונותיהם, לשיוכם או להשקפותיהם הפוליטיות".

הבדיקה המקיפה לא יצאה משום מקום. היא נערכה בעקבות צו נשיאותי שעליו חתם דונלד טראמפ בשנת 2025, שחייב את הרגולטורים הפדרליים לבחון תלונות ולזהות מוסדות פיננסיים שסירבו לעבוד עם לקוחות בגלל עמדותיהם. במילים אחרות: מהלך שנולד מתוך חשד פוליטי ברור, שהבשיל לכדי חקירה רשמית ומתועדת.

צילום: דונלד טראמפ

היקף החקירה מרשים בפני עצמו. הרגולטור סקר כמעט מאה אלף תלונות שהוגשו נגד הבנקים שבפיקוחו, וקיבל מהם כחמישים אלף מסמכים שהסתכמו בלא פחות מארבע מאות ועשרים אלף עמודים. הבדיקה נפרשה על פני חמש שנים, בין 2020 לספטמבר 2025, ובחנה הן מדיניות רשמית והן החלטות פרטניות.

תשעת הבנקים שעמדו במוקד הבדיקה הם שמות מוכרים לכל אמריקני: ג'יי פי מורגן צ'ייס, בנק אוף אמריקה, סיטיגרופ, וולס פארגו, יו.אס. בנק, קפיטל וואן, פי.אן.סי, טי.די בנק ובנק אוף מונטריאול. מדובר במוסדות ענק המספקים שירותים פיננסיים למיליוני אמריקנים, לעסקים קטנים וגדולים ולארגונים מכל הסוגים.

אחד המקרים הבולטים שעלו בדוח נוגע לחברת וויפיי, שנרכשה בשנת 2017 על ידי ג'יי פי מורגן וכיום אינה פעילה עוד. החברה סגרה חשבונות של סוחרים שמכרו מוצרים הקשורים לטראמפ ולתנועת MAGA. דובר ג'יי פי מורגן נדרש להגיב ישירות: "המדיניות שלנו אוסרת על אפליה נגד לקוחות על בסיס השקפות פוליטיות או דתיות", מסר, והוסיף כי "התהליכים בחברת וויפיי לא עמדו בציפיות שלנו. זיהינו זאת, תיקנו זאת, והעסק אינו פועל עוד".

אבל הסיפור לא מסתכם בתומכי טראמפ בלבד. הבדיקה חשפה שגם ענפים שלמים סבלו מהדרה פיננסית שיטתית. עסקים בתחומי חיפושי הנפט והגז, כריית הפחם וייצור כלי הנשק נתקלו בסירוב שירותים ובהגבלות, לצד מתקני כליאה ומשקיעי מטבעות קריפטוגרפיים שדיווחו כי חשבונותיהם נסגרו מכיוון שהבנקים פשוט חשו "אי נוחות" לעבוד איתם. גם ארגונים המזוהים עם עמדות ליברליות, כמו ארגון בתחום זכויות הפיריון שנדחה על ידי קפיטל וואן וארגון המתנגד להגירה שבקשת ההלוואה שלו נדחתה על ידי טי.די בנק, הופיעו בין הנפגעים. התמונה שמצטיירת היא לא מלחמה חד-צדדית נגד מחנה אחד, אלא מערכת שבה שיקולים עמומים של "סיכון תדמיתי" החליפו קריטריונים עסקיים ברורים.

סיטיגרופ ו-וולס פארגו סירבו להגיב ישירות ובחרו להפנות למכון המדיניות הבנקאית, ארגון הגג של תעשיית הבנקאות האמריקנית. בהצהרה שפרסם הארגון נכתב כי "תעשיית הבנקאות תומכת בגישה הוגנת לשירותי בנקאות ופועלת להבטיח שהתקנות והמדיניות הממשלתית יאפשרו לבנקים לשרת לקוחות שומרי חוק". בארגון הוסיפו כי הם תומכים "במאמצים לקביעת סטנדרטים ברורים ועקביים המקדמים גישה תוך שמירה על ניהול סיכונים תקין".

בשורה התחתונה, הרגולטור עצמו מבהיר כי ההבדל חשוב: מדובר בממצאים על מדיניות בעייתית, לא בקביעה משפטית סופית שכל סגירת חשבון בודדת הייתה בלתי חוקית. בשלב זה לא הוטלו קנסות על אף אחד מהבנקים. אולם גולד כבר הודיע שהוא בוחן צעדים נוספים לשינוי כללי הפיקוח, במטרה להבטיח שהחלטות על גישה לשירותים פיננסיים יתבססו על קריטריונים אובייקטיביים ולא על שיקולים אידיאולוגיים סמויים. כעת נותר לראות אם הדוח יתורגם לרגולציה מחייבת שתשנה בפועל את אופן הפעולה של הבנקים הגדולים בארה"ב, או שיישאר בגדר אזהרה חמורה בלבד.