היקף הכספים הקואליציוניים שמחלקת ממשלת נתניהו זינק בשיעור חסר תקדים, ובמקביל ירדה ישראל במדרג השחיתות העולמי. הנתונים חושפים תמונה ברורה: בזמן שהמדינה נלחמת במלחמה הארוכה בתולדותיה, המיסים עולים ושירותי הציבור נחתכים, מאות מיליוני שקלים זורמים למטרות מגזריות שמוכתבות על ידי הסכמים קואליציוניים ולא על ידי תכנון מקצועי.
הנתונים מדברים בעד עצמם. ב-2022, בממשלת בנט, חולקו כ-700 מיליון שקל כספים קואליציוניים. תחת ממשלת נתניהו הנוכחית, הסכום קפץ ב-2023 ל-5.7 מיליארד שקל, גידול של למעלה מ-700 אחוז. ב-2024 הגיע הסכום ל-7.9 מיליארד שקל, וב-2025 חולקו עוד 4.6 מיליארד. במרץ השנה אישרה הכנסת עוד 2.4 מיליארד במסגרת תקציב 2026. בסך הכול, מאז 2023, עברו ידיים כ-20 מיליארד שקל רשמית, ועוד למעלה ממיליארד שקל במחטפים שונים אחרי אישור התקציב.
רוב הכסף מגיע למוסדות חינוך חרדיים, ישיבות וכוללים, שירותי דת והתיישבות ביהודה ושומרון. תקציב 2025 לבדו כלל 1.27 מיליארד שקל לישיבות ולכוללים, כאשר חלק ניכר מהלומדים בהם משתמטים מגיוס. רשת החינוך העצמאי, הקשורה ליהדות התורה, קיבלה תוספת של 575 מיליון שקל, ורשת מעיין החינוך התורני של ש"ס קיבלה 410 מיליון נוספים, תוספות שלפי המכון הישראלי לדמוקרטיה עולות בהרבה על הגידול הדמוגרפי של החברה החרדית.
באוגוסט, בזמן פגרת הבחירות בכנסת, ביצעה הקואליציה מהלך שמתואר כחריג במיוחד: שחרור של 790 מיליון שקל לישיבות ולמוסדות חרדיים, בניגוד להנחיית היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובניגוד לפסיקת בג"ץ האוסרת העברת תקציבים למוסדות שבהם לומדים משתמטי גיוס. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הגיב בחריפות ואמר כי "לא היה דבר כזה בתולדות הכנסת".
במקביל לזינוק בכספים הקואליציוניים, ישראל צנחה במדד תפיסת השחיתות העולמי. הדירוג ירד מהמקום ה-30 למקום ה-35 מתוך 182 מדינות, והציון צנח ל-62. חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה מנו כסיבות עיקריות את השימוש בכספי ציבור, ניגודי עניינים, תקיפה פוליטית של גופי האכיפה והרחבת המינויים הפוליטיים. הציבור מרגיש את זה: לפי סקר, 74% מהישראלים סבורים שיש כיום יותר שחיתות מבעבר.
בזמן שהחרדים והמתנחלים מתוגמלים בסכומי עתק, החברה הערבית ספגה קיצוץ. הממשלה העבירה מיליארד שקל מתוכנית 550, תוכנית החומש לפיתוח כלכלי וחברתי של החברה הערבית, למימון רכש ביטחוני, זאת בעוד תוכנית החליפית לא גובשה כלל. שר אוצר לשעבר שחר אילן תיאר את המהלך כתעמולת בחירות: "המטרה העיקרית והחשובה באמת היא לספר שהורדת כסף לערבים". בשנתיים האחרונות ניסו השרים איתמר בן גביר ומאי גולן לחבל בתוכנית באופן חוזר. גולן יזמה ב-2025 תוכנית להעברת 2.6 מיליארד שקל ממנה לכאורה למשטרה ולשב"כ למלחמה בפשיעה, אך הייעוץ המשפטי בלם את רוב המהלך והיא הצליחה להעביר רק 220 מיליון שקל. ב-2026 הצליחה לבזוז 497 מיליון שקל נוספים מהתוכנית.
בזמן כהונת הממשלה הנוכחית הוקמו גם שלושה משרדים חדשים, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות בראשות אורית סטרוק, משרד המורשת בראשות עמיחי אליהו, ומשרד ירושלים והמסורת שעמד בראשו מאיר פרוש ומאוחר יותר יריב לוין. תקציבם הכולל הוכפל מ-700 מיליון שקל ל-1.4 מיליארד שקל בשנה, ובסך הכול הגיע כמעט לחמישה מיליארד שקל בארבע שנים.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הבטיח בתחילת המלחמה לקצץ 70 אחוז מהכספים הקואליציוניים, אך בפועל קוצצו רק כ-869 מיליון שקל מתוך 1.6 מיליארד שהבטיח, וגם זה רק לשנה אחת. דוח מיוחד של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע מפורשות כי "כספים קואליציוניים רבים לא קוצצו או קוצצו בהיקף נמוך, וחלק מהם אף הוגדלו לאחר פרוץ המלחמה". במקביל, הממשלה קיצצה 11.7 מיליארד שקל מתקציבי הבריאות, החינוך, הרווחה והתחבורה הציבורית, סכום שהוא כמעט מחצית בלבד מהיקף הכספים הקואליציוניים שחולקו באותה תקופה.
הבטחת הבחירות המרכזית של הממשלה, מעונות יום חינם לכל ילד עד גיל שלוש, מעולם לא מומשה, אף שעלותה מוערכת ב-2.1 מיליארד שקל בלבד, פחות ממחצית מהכספים הקואליציוניים השנתיים. גם השלמת תוכנית המיגון הלאומית, שקיימת מאז 2019 ויכלה להציל חיים ובתים, נותרה בחסר, למרות שעלותה המוערכת, 3.5 מיליארד שקל, היא פחות משביעית מהיקף הכספים הקואליציוניים. מנגנון הכספים הקואליציוניים כבר הוביל בעבר להרשעה פלילית, כאשר פאינה קירשנבאום מישראל ביתנו הורשעה ב-2021 בשוחד שיטתי הקשור בכספים דומים. ככל שהבחירות הבאות מתקרבות, נראה שהמחלוקת על אופן חלוקת הכספים הציבוריים רק תחריף.
**סיכום:** הכספים הקואליציוניים זינקו פי 11 תוך שלוש שנים לכ-8 מיליארד שקל, בעיקר לחינוך חרדי והתיישבות, במקביל לקיצוץ בתוכנית הפיתוח לחברה הערבית ולירידה במדד השחיתות של ישראל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה