ראש הישיבה הגאון רבי מאיר צבי ברגמן שיגר בערב שבת האחרון מכתב תנחומים וחיזוק למשפחת הגאון רבי שלמה שפיגל, ראש ישיבת "מיר - שפיגל", היושבת שבעה על פטירת שני בניה: הבחור יששכר דב והבחור אברהם ישעיהו זכר צדיקים לברכה. הטרגדיה שהכתה את המשפחה הרעישה את הציבור החרדי לאורך ולרוחב.
את מכתבו פותח ברגמן בפנייה ישירה לרבי שלמה, לרבנית ולכל בני המשפחה: "יחד עם כל בני הישיבות הקדושות שמענו את הידיעה הקשה והמרה אשר הרעישה פני תבל, על סילוקם בחטף של שני בניכם הטהורים." הוא מוסיף כי שני הבחורים "היו דמויות נאצלות של מבקשי ה', שכל מכיריהם מעידים כי הם זרע ברך ה', ויאמרו עליהם אשרי יולדתם, אשרי אביהם שגידלם לתורה ואשרי רבם שלימדם תורה."
במכתב מביא ברגמן גם עיון הלכתי-אגדי שמחבר את הטרגדיה לפרשת השבוע. הוא מצטט את הפסוק "אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו", ומבאר כי כפילות לשון המיתה בא ללמד שלא רק מתי מתו - אלא מדוע. "כמו שאמר מרע"ה: 'הוא אשר דיבר ה' בקרובי אקדש'." ברגמן מוסיף את מה שמובא בגמרא מסכת זבחים: "כשהקב"ה עושה דין בצדיקים שמו מתקדש ומתיירא."
הדבר המרכזי שברגמן מבקש להדגיש הוא לא רק אובדן הבנים, אלא האופן שבו קיבלה המשפחה את הגזרה. "כל ישראל עומדים משתוממים נוכח דמותכם האצילית, האופן בו קיבלתם את הבשורה הנוראה, והנהגתכם שעוררה את כל הציבור לתשובה ולחיזוק בקבלת דין שמיים באהבה ובתמימות." לדבריו, "אין ספק כי בשעה זו הקב"ה אומר בישיבה של מעלה: ראו בריה שבראתי בעולמי."
זו לא רק נחמה פרטית. ברגמן מדבר כאן על קידוש שם שמיים ברבים, דרך הדרך שבה משפחה שכולה עמדה בפני הציבור. בישיבות הליטאיות, הנהגה של אדם ברגע שבירה נחשבת לבחינת אמיתית של מדרגתו הרוחנית. המכתב מציב את שפיגל ואשתו במקום שמעטים מגיעים אליו.
לקראת סוף המכתב עובר ברגמן מן ה"גבוה" אל הכואב ישירות. "קשה מאוד לדבר אל לב כואב של אב ואם המתאבלים על בניהם האהובים," הוא כותב. ומיד מבקש מהם לא לוותר על שליחותם: "מקומכם אל תניחו בהרבצת התורה והעמדת הישיבה, להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים, ובזה תמצאו אומץ וכוח." הציפייה שמשפחה שכולה תמשיך לנהל ישיבה כבדת משקל היא עצמה דוקומנט לאופן שבו פועל עולם הישיבות בשעות קשות.
את המכתב הוא חותם בנוסח המסורתי - "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ויהי רצון שלא יישמע עוד שוד ושבר בגבולכם עד עולם" - ומוסיף בכתב ידו שלו, מחוץ לנוסח המודפס: "המשתתף בצערכם." תוספת בכתב יד של ראש ישיבה בדרגת ברגמן היא לא שגרה.
ברגמן הוא חתנו של הגאון הגדול רבי שמריהו יוסף חיים קנייבסקי, ה"שר התורה", ונחשב לאחד מראשי הישיבות הליטאיים הבכירים בדורנו. מכתב ממנו לאבל הוא אמירה ציבורית לכל דבר, לא רק מחווה פרטית.
משפחת שפיגל ממשיכה לקבל מנחמים בימי השבעה. הציבור החרדי עוקב מקרוב אחרי הנהגתם של שפיגל ואשתו - הנהגה שברגמן בחר להציב, במפורש, כדוגמה שנחרטת למעלה ולמטה כאחד.
המשפחה תשלים את שבעת ימי האבל בימים הקרובים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה