איזנקוט בירך את בנט ולפיד - ובאותה נשימה שלח להם אזהרה

גדי איזנקוט מברך - אבל לא בלי תנאים. הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר מפלגת "ישר!" הגיב הערב לאיחוד הפוליטי שהודיעו עליו נפתלי בנט ויאיר לפיד, ואמר שהוא מברך אותם על ההחלטה - אבל הוסיף מייד שהמבחן האמיתי הוא אחד בלבד: האם החיבור הזה יביא יותר קולות לגוש.

הדברים נאמרו באירוע השקת ספר בו השתתף איזנקוט הערב, יום ראשון, 26 באפריל. הוא גילה שהשניים יצרו איתו קשר עוד באותו ערב: "שניהם דיברו איתי הערב. נפתלי בנט ויאיר לפיד הם שותפים שלי לדרך, הם קיבלו החלטה ואני מברך אותם".

אבל הברכה הגיעה עם מסר חד מאוד: "המטרה היחידה שנמצאת לנגד עיניי, ואמרתי את זה לשניהם הערב, זה ניצחון של קואליציה ציונית ממלכתית. קואליציה של תקווה בבחירות הקריטיות ביותר שהיו למדינת ישראל מאז הקמתה. ואני מקווה שזו תהיה המטרה של כלל השותפים".

המשפט הזה - "כלל השותפים" - לא נבחר במקרה. איזנקוט מסמן שהוא עדיין לא שותף רשמי לאיחוד, ושהוא בוחן את המהלך מהצד. הוא לא הכריז על הצטרפות, לא הודיע על מיזוג. הוא ברך. זה לא אותו דבר.

יתרה מכך, באותה נשימה הטיל ספק ביעילות של האיחוד עצמו: "כדי שהניצחון הזה יקרה, צריך להביא עוד קולות - זה המבחן היחיד שלנו. כל חיבור צריך להיבחן לפי זה, באחריות, בשיקול דעת ובעיתוי הנכון".

"עיתוי נכון" - שתי מילים שמכילות שאלה שלמה. האם הוא רומז שהמהלך של בנט ולפיד בוצע מוקדם מדי? לא בזמן הנכון? או שמדובר בהתראה לעצמו, שמשמעותה: אני עוד לא שם, עוד לא ברור לי שזה הרגע הנכון לחיבור נוסף.

איזנקוט סיים את דבריו בהצהרה שמשקפת את האג'נדה שלו: "אני מחויב לייצר הנהגה ראויה וטובה שתפעל למען כל אזרחי ישראל ותביא לשינוי ושיקום שהמדינה שלנו כל כך זקוקה להם". הנהגה ראויה - לא של גוש. לא של מפלגה. של המדינה.

הקריאה הפוליטית של הערב הזה פשוטה למדי: בנט ולפיד ניסו לגרור את איזנקוט פנימה - ואיזנקוט שמר מרחק. הוא ברך, חייך, ואמר את מה שצריך לומר, אבל הודיע בעקיפין שהוא עדיין בוחן לפי מבחן אחד: קולות. לא כימיה. לא סמלים. לא איחוד מרגש. קולות.

בשלב זה לא ידוע אם ומתי יתקיים מפגש רשמי בין איזנקוט לבנט ולפיד לדיון על שיתוף פעולה פורמלי. הבחירות הבאות, שאיזנקוט מכנה "הקריטיות ביותר מאז הקמת המדינה", הופכות כל מהלך שכזה לדחוף - אבל עד כה, יו"ר "ישר!" שומר על חופש התמרון שלו.