שר התקשורת שלמה קרעי פועל בשבועות האחרונים להקים ועדת בדיקה ממשלתית שתעסוק בהדלפות פליליות לתקשורת. הוועדה, אם תקום, תבחן לא רק את המדליפים עצמם אלא גם את העיתונאים, העורכים ומנהלי המערכות שקלטו את החומרים ופרסמו אותם. זהו המהלך האגרסיבי ביותר שנקט קרעי עד כה נגד מה שהוא מכנה "שיתוף פעולה עם עבירה פלילית" בתקשורת.
על פי טיוטת ההצעה, הוועדה תעסוק בשלוש פרשות מרכזיות: פרשת שדה תימן, הדלפות ביטחוניות מהקבינט המצומצם, וההדלפה על הכוונה לפתוח במלחמה באיראן - שנחקרת בשבועות האחרונים במחלקת ביטחון המידע של צה"ל. המכנה המשותף לשלושתן הוא מידע מסווג שהגיע לתקשורת בדרכים שאסורות על פי חוק.
קרעי שלח מכתב לראש הממשלה נתניהו ולשר המשפטים לוין ובו הסביר את הרציונל: "לבחון כיצד ניתן למנוע את הישנותם של מקרים מסוג זה ללא הקמת משטר רגולטורי מוקדם על התקשורת וללא פיקוח על התוכן, ובמקום זאת באמצעות חידוד והקשחת הכלים הפליליים, האתיים והמקצועיים החלים על כל מי שנוטל חלק בהדלפה אסורה או בשיתוף פעולה עמה". בהודעה רשמית הוסיף: "קו הגבול ברור: עיתונות חופשית - כן. שיתוף פעולה עם עבירה פלילית - לא. מי ששותף בזדון לעבירה פלילית לא יכול להסתתר מאחורי חיסיון עיתונאי".
אלא שהמהלך נתקע עוד לפני שהחל. קרעי פנה לחמישה שופטי שלום ומחוזי בדימוס וביקש שיעמדו בראשות הוועדה - וכולם סירבו. מדובר בפרט שמעיד על הקושי הפוליטי שמלווה את היוזמה: שופטים בדימוס לא ממהרים לתת לגיטימציה למהלך שנתפס בחלקים גדולים של הציבור המשפטי ועולם התקשורת כאיום על חופש העיתונות.
בטיוטת ההצעה ניסח קרעי את הבעיה שהוועדה אמורה לטפל בה במילים חדות במיוחד: "גוף תקשורת, עיתונאי, עורך או מנהל מערכת חדשותית הנוטלים חלק בקבלה, עיבוד, עריכה, תיווך, הפצה או שידור של חומר שהושג בדרך עבריינית - תוך עצימת עיניים למקורו האסור או תוך שיתוף פעולה בפועל עם מהלך פלילי של הדלפה". ניסוח שמשתמש במכוון בשפת המשפט הפלילי, לא בשפת הרגולציה התקשורתית.
האופוזיציה לא המתינה. יו"ר הדמוקרטים אמיר אטינגר אמר כי "ממשלת המחדל והחורבן נמצאת בפאניקה. מי שבורח מאחריות מנסה לרסק את שומרי הסף. שלטון מושחת שאיבד את אמון העם מפחד מאור השמש של עיתונות ביקורתית". הוא הוסיף כי "נדרוש את תיק התקשורת ונחזיר את העיתונות שתהיה חופשית, אמיצה, חוקרת, נאמנה לאמת ולדמוקרטיה".
ח"כ מירב כהן מיש עתיד בחרה לתקוף מזווית אחרת לגמרי, והפנתה את הביקורת ישירות לנתניהו: "קרעי - שיעור בתקשורת. כשזה באמת חשוב, תמיד אפשר להדליף לבילד. תשאל את הבוס שלך ואת הסוכן הקטארי שלו, שעשו מבצע השפעה על אזרחי ישראל תוך חשיפת נכסים מודיעיניים בעזה, כדי לסכל עסקת חטופים". ח"כ שלי טל מירון, חברת ועדת התקשורת, כתבה ב-X: "הניסיון של השר קרעי להקים ועדת בדיקה שתהפוך עיתונאים ליעדים פליליים הוא מהלך שקוף של הטלת אימה. המטרה ברורה - להפחיד אותם ולגרום להם לרעוד לפני כל פרסום".
ח"כ ולדימיר בליאק מיש עתיד הוסיף: "הקמפיין האלים של קרעי להפחדת עיתונאים וסתימת פיות לתקשורת החופשית הוא חלק בלתי נפרד מניסיון הליכוד לגנוב את הבחירות". הביקורת מתמקדת בנקודה אחת: שהוועדה אינה מכוונת להגנה על ביטחון המדינה אלא להרתעת עיתונאים מפרסום חדשות שמביכות את הממשלה.
המחלוקת סביב היוזמה חושפת מתח אמיתי ולא פשוט לפתרון. מצד אחד, חלק מהפרשות שקרעי מצביע עליהן - ובפרט הדלפת מועד התקיפה באיראן - נחקרות על ידי הצבא עצמו כפגיעה ממשית בביטחון. מצד שני, ההיסטוריה של ועדות בדיקה ממשלתיות המכוונות נגד תקשורת, בישראל ובעולם, מלמדת שהן לרוב מסיימות את דרכן כלי לאיום ולא ככלי לאכיפה אמיתית.
כל עוד לא נמצא שופט שמוכן לעמוד בראש הוועדה, המהלך כולו תלוי באוויר.
כרגע הוועדה עדיין לא הוקמה רשמית, וקרעי יצטרך למצוא שופט שיסכים לשמש כראשה לפני שיוכל לקדם אותה הלאה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה