פילבר: חוק הגיוס כמעט לא יזיז מצביעי ימין - אבל הקפאתו תפגע בחרדים

הכנסת חוזרת השבוע מהפגרה, וחוק הגיוס חוזר לראש סדר היום. אבל הנתונים שמציג שלמה פילבר עשויים לשנות לחלוטין את חישובי הפוליטיקאים שהמרו על כוחו של החוק לרסק את הקואליציה. 94% מהמתכוונים להצביע למפלגות הקואליציה ימשיכו לעשות זאת גם אם חוק הגיוס יעבור. כלומר, כל הבלבול, כל האיומים, כל ניסיונות הניצול הפוליטי - יורדים על קרקע שכמעט ולא מזיזה.

בחישוב מפורט יותר המספרים אף חדים יותר. בקרב המתלבטים, רק 18% אומרים שהעברת החוק תשפיע על הצבעתם. כשמתרגמים את זה לכלל ציבור הבוחרים של הגוש, מגיעים לנתון שפילבר מתאר בפשטות: פחות מחצי אחוז מבוחרי הגוש לא יצביעו אם החוק יעבור. זו לא טעות עגול. זו ההשפעה הממשית של החוק שסביבו נבנתה שנתיים וחצי של אסטרטגיה פוליטית.

אבל הבעיה האמיתית, לפי פילבר, אינה מה יקרה אם החוק יעבור. הבעיה היא מה יקרה אם לא. אי-העברת החוק והמשך הסנקציות על מוסדות התורה עלולים לגרום ל"דיכוי הצבעה" בקרב הציבור החרדי. ההערכות מדברות על כמות חרדים שלא יגיעו לקלפיות בהיקף דומה לאותו חצי אחוז מבוחרי הגוש. כלומר, ממש אותה הנקודה, אותו מספר, רק ההפך: לא ישנו צד, ישנו מובן.

התמונה הזאת הופכת את כל הלוגיקה שעמדה מאחורי ניצול החוק כנשק פוליטי על ראשה. כל מי שחשב שחוק הגיוס יוביל להקדמת בחירות, שיפר את מצבו של גוש האופוזיציה, או שיקוטט את הימין הדתי, פספס את הנקודה. השפעת החוק על מצביעי הימין הלאומי-ציוני היא שולית. השפעת היעדרו על מצביעים החרדים עלולה להיות קריטית.

פילבר מזכיר עוד נקודה שקשה להתעלם ממנה השבוע: חיילי גדוד חשמונאים, שהפך לסמל של הגיוס החרדי לצה"ל, חזרו מפעילות מבצעית בלבנון. בזמן שהפוליטיקאים התווכחו על חוקים ותקנות, אנשי מבצע יוצאים מהשטח. זה לא רקע צדדי. זה הסיפור.

ולכן פילבר מציע מסקנה חדה: הגיע הזמן לאמץ את המודל שעובד. ינון מגל, דוד זיני ואבינועם אמונה הם האנשים שגייסו בפועל את המספרים הגדולים ביותר של חרדים לצה"ל. לא דרך חקיקה, לא דרך לחץ שיפוטי, לא דרך איומים תקציביים. דרך עבודה ישירה מול הציבור, הבנה של מה שמניע אותו ובניית מסלולים שנותנים מענה אמיתי.

יותר משנתיים וחצי השתמשו גורמים רבים בחוק הגיוס ככלי ניגוח. ארגוני מילואימניקים, חברי כנסת מהאופוזיציה, פרשנים שחיכו לרגע שבו הדבר יפיל ממשלה. כולם, לפי הנתונים של פילבר, שיחקו בכוח שאינו קיים. הפוליטיקה של הפחד סביב חוק הגיוס הסתמכה על הנחה שמתבררת כשגויה: שמצביעי הימין הלאומי-ציוני ייענשו את הקואליציה על העברתו.

השאלה כעת היא מה יעשו עם הנתונים האלה. הכנסת חוזרת לדיוניה, החוק חוזר לשולחן. אם מישהו ינטרל את חשבון ה"נפילת הממשלה" ויתמקד בשאלה מה אמנם מגייס חרדים לצבא בפועל, אולי נגיע לפחות לדיון שמעוגן במציאות.