הכנסת תצביע מחר: עונש מוות למחבלי 7 באוקטובר - גם על אונס

הכנסת צפויה לאשר מחר בקריאה שנייה ושלישית את החוק להעמדת מחבלי טבח 7 באוקטובר לדין. שר המשפטים יריב לוין, יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן וח"כ יוליה מלינובסקי ערכו הערב מסיבת עיתונאים משותפת לקראת ההצבעה המכרעת. לפי ההערכות, כ-110 חברי כנסת יתמכו בחוק - קונצנזוס שאין לו תקדים בכנסת הנוכחית.

החוק הוא חריג: קואליציה ואופוזיציה מקדמים אותו יחד. רוטמן אמר הערב: "יש כאן אירוע נדיר של שיתוף פעולה בין קואליציה לאופוזיציה, בין אנשים שלא מוכנים להסכים מתי שוקעת השמש". מלינובסקי הלכה רחוק יותר והגדירה את החוק כ"משפטי אייכמן המודרניים", והוסיפה: "לחוק הזה יש את הקונצנזוס הכי רחב שהיה פה בשנים האחרונות".

הלב של החוק: הקמת טריבונל צבאי מיוחד בירושלים שידון במחבלים שהשתתפו בטבח. בכל הרכב ישבו שלושה שופטים, כשלפחות אחד מהם חייב להיות נשיא בית משפט צבאי, ולחלופין שופט מחוזי שיגויס למילואים. ערכאת הערעור תורכב אף היא משלושה שופטים, בראשה שופט עליון בדימוס. השופטים ימונו על ידי נשיא המדינה בהמלצת הרמטכ"ל.

החוק יחול על מעשים שבוצעו בין 7 ל-10 באוקטובר 2023: רצח, אונס, חטיפה וביזה. המעשים מוגדרים כפשעים כלפי העם היהודי, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. הוא יחול גם על עבירות שבוצעו לאחר מכן כלפי חטופים שהוחזקו בשבי, כולל כאלה שנרצחו בעזה. לפי ההערכות, כ-400 מחבלים יועמדו לדין מכוח החוק החדש.

הנקודה המשפטית הקריטית: לבית הדין תינתן סמכות להטיל עונש מוות לא רק בגין רצח, אלא גם בגין אונס ועבירות אחרות - בהתבסס על חוקים כמו חוק למניעת רצח עם ועבירת פגיעה בריבונות המדינה. לוין הצהיר בפירוש: "מאחר ויש כאן סמכות מלאה להטלת עונשי מוות - עונש כזה אם יוטל גם יבוצע". אופן ביצוע עונש המוות ייקבע בתקנות שיגבשו שר הביטחון ושר המשפטים.

סעיף נוסף שרוטמן ומלינובסקי הגישו כהסתייגות קובע דבר שלא קיים בחוק ישראלי: מחבלים שנידונו למאסר עולם לא יוכלו להשתחרר לעולם, גם לא במסגרת עסקאות חילופי שבויים או הסכמים מדיניים עתידיים. המשפטים יחולקו לפי זירות הטבח - זירת בארי, זירת נובה, זירת ניר עוז וכן הלאה.

מבחינה פרוצדורלית, רוב הדיונים יתנהלו בווידאו: הנאשמים ישתתפו ממקום כליאתם, ולא יובאו פיזית לאולם בית המשפט. הם יוכלו להיות נוכחים פיזית רק בחמישה מקרים - כשהם משיבים לכתב האישום, כשהם מעידים, בהקראת פסק הדין, בעדות בשלב גזר הדין ובהקראת גזר הדין עצמו. אם יוטל עונש מוות - הערעור יהיה אוטומטי, גם ללא בקשת הנאשם. לכל נאשם תהיה זכות לייצוג משפטי; עלות הסניגור, במקרה שהמדינה ממנה אחד, תקוזז מהכספים שישראל מעבירה לרשות הפלסטינית.

הדיונים יהיו פומביים, יתועדו ויישמרו בארכיון המדינה. דיונים מרכזיים - פתיחת המשפט, הקראת פסק הדין וגזר הדין - ישודרו באתר אינטרנט ייעודי. נפגעי העבירה, משפחות הנרצחים, החטופים ששבו וקורבנות האונס יוכלו להיות נוכחים באולם או לצפות בדיונים מאולם נפרד. לוין הסביר את הרציונל: "הצדק לא רק ייעשה אלא גם ייראה".

אבל לא הכל חגיגי בקואליציה. גורמים בתוכה מתחו ביקורת חריפה על החוק עצמו, ועיקרה: במקום לייצר מנגנון ברור ומהיר להוצאה להורג, החוק מותיר את ביצוע עונש המוות ל"תקנות" שייקבעו בעתיד - ועלול להוביל לסחבת של שנים. הם טענו שהחוק "מחזיר את הכוח לידי היועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה", ואמרו במפורש: "במקום חוק הרתעה קיבלנו עוד הליך משפטי מסורבל. בסוף, אף מחבל נוחבה לא יוצא להורג". לא אחת גם ראש הממשלה והיועמ"שית עצמה נחשדו בגרירת רגליים בנושא - העבודה על הנוסח החלה בנובמבר 2023, וכמעט שלוש שנים לאחר הטבח החוק מגיע סוף סוף להצבעה.

ההצבעה הסופית צפויה מחר במליאת הכנסת. אם תתקיים כצפוי, יוכל הצבא - שלקח על עצמו את הובלת הביצוע - להתחיל בהכנות להעמדה לדין בפועל. לוין הבטיח: "המשפטים יתחילו בתוך זמן קצר".