ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, עשה דבר שכמעט אף מנהיג מערבי לא היה מעז: הוא עלה לעצרת ציבורית וביקש מ-1.4 מיליארד אזרחים לשנות את אורח חייהם. לא לקנות זהב. לא לנסוע לחו"ל. לחסוך בדלק. הסיבה: מלחמת איראן מאיימת על הכלכלה ההודית, והממשלה מרגישה שצריך לומר את זה ישירות לציבור.
בנאומו פירט מודי במפורש מה הוא מצפה מהאזרחים. "עלינו לצמצם את השימוש שלנו בבנזין ובסולר. בערים עם קווי מטרו, עלינו להחליט לנסוע במטרו. אם אנחנו חייבים להשתמש במכונית, אז עלינו לנסות לנסוע ברכבים משותפים", אמר. הוא לא עצר שם. "בקרב המעמד הבינוני, יש תרבות גוברת של קיום חתונות בחו"ל, טיולים לחו"ל וחופשות בחו"ל. עלינו לדחות את הנסיעות לחו"ל לפחות בשנה", הוסיף מודי.
הקריאה לזנוח זהב היא אולי הדרמטית מבכולן. הודו היא יבואנית הזהב השנייה בגודלה בעולם, והזהב הוא סעיף היבוא השני בגודלו אחרי נפט. במדינה שבה זהב קשור לחתונות, לחגים, למסורת דתית ולחיסכון משפחתי של דורות, הקריאה להימנע מרכישתו לשנה שלמה היא לא עוד הנחיה ממשלתית. זו הכרה בחומרת המצב.
מה שמודי מנסה לעצור הוא שרשרת כלכלית: מחירי הנפט עולים עקב מלחמת איראן, הודו צריכה לשלם יותר דולרים על ייבוא אנרגיה, הרופי נחלש, והגירעון המסחרי מתרחב. אם במקביל ממשיכים לייבא זהב בכמויות גדולות, הלחץ על יתרות המטבע החוץ גדל עוד יותר. מבחינת מודי, כל דולר שיוצא עכשיו מהמדינה - בין אם על נפט, זהב או טיול לתאילנד - מגדיל את הנזק.
הודו חשופה במיוחד לזעזועים מהמזרח התיכון. המדינה תלויה בייבוא נפט וגז דרך מצרי הורמוז, ובעבר כבר נאלצה הממשלה להפעיל סמכויות חירום כדי להסיט דלק ממשתמשים תעשייתיים לטובת משקי הבית. המצב הנוכחי, עם עימותים מתמשכים וחסימת נתיבי אנרגיה, מציב את הודו בפני אתגר שהיא לא שולטת בו.
השוק לא המתין לראות אם הציבור יקשיב. מניות חברות התכשיטים קרסו מיד אחרי הנאום. טיטאן, אחת הגדולות בסקטור, איבדה עד 6.6% במהלך המסחר. סנקו גולד צנחה עד 10.8%, וקאליאן ג'ולרס איבדה עד 9.5%. המשקיעים הבינו: אם גם חלק קטן מהצרכנים ידחה קניות, ענף התכשיטים ירגיש את זה מהר, בעיקר בעונות החתונות והחגים שבהן הביקוש בדרך כלל מתפוצץ.
השאלה הגדולה היא אם הקריאה תעבוד בפועל. הודו היא דמוקרטיה ענקית ולא מדינה שמצייתת לפקודות. זהב הוא לא מוצר שאפשר פשוט להחליף - הוא חלק מהמרקם החברתי. ייתכן שחלק מהמשפחות ידחו רכישות, יקטינו כמויות או יעברו לתכשיטים קלים יותר. אבל חתונות לא ייבטלו בגלל נאום. ההשפעה האמיתית תלויה בכמה עמוק המשבר יתפתח ובמידת האמון של הציבור בהנהגה.
מה שברור הוא שמודי החליט לשדר לציבור שהמצב רציני, ולא לצמצם בהצהרות. זה מהלך פוליטי לא חסר סיכון: אם המשבר יחלוף מהר, הוא עלול להיתפס כמי שמוטט את מניות התכשיטים ופגע בעסקים בלי צורך. אם המצב יחמיר, הוא יוכל לומר שהזהיר מראש וביקש מהאזרחים לקחת אחריות.
בהודו כבר מעיינים בהיסטוריה: בתקופות משבר קודמות, כמו מחסור במטבע חוץ בשנות ה-90, ממשלות הודיות ניסו לצמצם ייבוא מותרות ולשלוט בביקוש. לפעמים זה עבד. לפעמים לא. הפעם המשתנה החדש הוא שהמשבר לא מגיע מבפנים - הוא נכפה על הודו מבחוץ, ממזרח התיכון, ואין לה שום שליטה על קצב ההחמרה שלו.
ההמשך תלוי בהתפתחות הלחימה: ככל שהסכסוך עם איראן יתארך ומחירי האנרגיה ימשיכו לטפס, הלחץ על הממשלה ההודית יגדל, ולא מן הנמנע שמודי ידרוש צעדים כבדים יותר מאלה שהציג אתמול.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה