קצינים של משמרות המהפכה נעצרו בניסיון לפשוט על אי כוויתי

ב-1 במאי, בעיצומה של הפסקת האש, שישה לוחמים חמושים של משמרות המהפכה האיראני עלו על סירת דיג שכורה ויצאו לפשוט על אי בוביאן - האי הגדול ביותר של כווית, הממוקם בפינה הצפון-מערבית של המפרץ הפרסי, בסמיכות לגבולות עיראק ואיראן. כוחות הביטחון הכוויתיים עצרו ארבעה מהם, שניים הצליחו להימלט, ואיש ביטחון כוויתי נפצע בחילופי האש.

משרד הפנים של כווית חשף הערב (שלישי) את פרטי החקירה ואת זהות העצורים. מדובר בקצינים בכירים: שניים בדרגת קולונל בצי משמרות המהפכה, לוטננט נוסף בצי, ולוטננט בכוחות הקרקעיים. שמותיהם המלאים פורסמו: אמיר חוסיין עבד מוחמד זראעי, עבד א-סמד ידאלה קנואתי, אחמד ג'משיד גולאם רזא זו אל-פקארי ומוחמד חוסיין סהראב פרוגי ראד. אלה לא חיילים אקראיים שטעו בדרכם - אלה קצינים.

בחקירתם הודו הארבעה בכל: הם קיבלו הנחיות ברורות לחדור לאי, לבצע פעולות עוינות נגד מתקנים כוויתיים - ובמפורש גם נגד יעדים של הצבא האמריקני המוצב בכווית. החדירה בוצעה באמצעות סירת דיג שהושכרה במיוחד לצורך המשימה, כדי לא לעורר חשד. תכנון מקצועי, לא תקלה.

הפרט שמעיד אולי יותר מכל על היקף המבצע: על פי הערכות גורמי ביטחון כוויתיים, המיליציות הפרו-איראניות בעיראק השכנה היו אמורות לספק סיוע לוגיסטי ומבצעי לחוליה במקרה של תקלה. כלומר, לא מדובר בחמישה-שישה אנשים שפועלים לבד - מדובר במבצע מתואם עם רשת שלמה של גורמים פרו-איראניים באזור. זרועות הארכובה של טהרן עובדות בשיתוף פעולה צמוד.

אי בוביאן אינו בחירה מקרית. באי מוקם נמל מבורך אל-כאביר, פרויקט תשתית ענק הממומן על ידי סין במסגרת יוזמת "חגורה ודרך". כוויית, ארצות הברית וסין - שלוש מטרות במכה אחת. העיתוי של חשיפת פרטי המבצע, ממש כשטראמפ נוחת בבייג'ינג, לא נראה מקרי לגמרי.

פרטי התקרית הותרו לפרסום רק עכשיו, יותר מעשרה ימים אחרי שהתרחשה. הפער הזה מעורר שאלות: מה קרה בינתיים מאחורי הקלעים? האם ניסתה כווית לפתור את המשבר בשקט לפני שהלכה לפרסום? התשובות לא פורסמו.

טהרן בחרה בנוסחה הצפויה: הכחשה מוחלטת. משרד החוץ האיראני הכריז כי הלוחמים היו "במשימת סיור ימי שגרתית" ונקלעו למים הכוויתיים בגלל "שיבושים בניווט". איראן דרשה את שחרורם המיידי של העצורים וביקשה שהשגרירות האיראנית תקבל גישה אליהם. בנוסף, טהרן מאיימת שפעולות "חפוזות" עלולות לערער את היציבות האזורית - אותה יציבות שחוליית הקומנדו שלה הגיעה לפגוע בה.

תגובת כווית הייתה חריפה: משרד החוץ זימן את השגריר האיראני לשיחת נזיפה והעביר לידיו מזכר מחאה רשמי. בהודעה רשמית נדרשה איראן "להפסיק באופן מיידי וללא תנאי את פעולותיה העוינות והבלתי-חוקיות, המאיימות על ביטחון ויציבות האזור". חיל הים ומשמר החופים הכוויתי הועלו לכוננות גבוהה, וכוחות תגבור נשלחו לאבטח את הגבולות הימיים ולסרוק אחר שני הנמלטים.

התקרית מגיעה על רקע גל רחב יותר של מתיחות. בחריין גזרה היום עונשי מאסר על 24 נאשמים בתיקי ריגול מטעם משמרות המהפכה ותמיכה במתקפות איראניות. ראש ממשלת קטאר - שמנסה בו זמנית לתווך בין טהרן לוושינגטון - תקף הבוקר את איראן בגלל השימוש במצר הורמוז "כנשק לסחיטת מדינות המפרץ". ובחיל הים האיראני, בכיר הכריז שאיראן הרחיבה באופן דרמטי את הגדרת אזור שליטתה במצר הורמוז - מ-32 קילומטרים לכ-483 קילומטרים.

הערכות מודיעין אמריקאיות מסווגות שהוצגו לדרג המדיני בתחילת החודש מצביעות על תמונה מדאיגה: איראן עדיין מחזיקה בכ-70% ממלאי הטילים שהיה ברשותה לפני פרוץ המלחמה, ולטהרן יש גישה מבצעית לכ-90% מהמתקנים התת-קרקעיים לשיגור ואחסון טילים ברחבי המדינה. הנתונים מבוססים על תמונות לוויין ואמצעי מעקב נוספים שסוכנויות המודיעין האמריקאיות הפעילו.

המספר שמדאיג במיוחד את הגורמים בוושינגטון: 30 מתוך 33 אתרי טילים לאורך מצר הורמוז חזרו לפעילות מבצעית מלאה או חלקית. רק שלושה אתרים לאורך המצר נותרו בלתי נגישים לחלוטין. האתרים האלה אינם קישוט אסטרטגי - הם מכוונים ישירות אל המעבר הימי שדרכו עוברות מכליות נפט ואוניות מלחמה אמריקאיות מדי יום. ההערכות האלה מנוגדות בצורה בוטה לטענות שדונלד טראמפ העלה בפומבי בשבועות האחרונים, לפיהן יכולת שיגור הטילים האיראנית נפגעה קשות - ומהוות פער פנימי חריף בין הנרטיב הציבורי שהנשיא מוביל לבין מה שאנשי המודיעין שלו מציגים בחדרים סגורים.

שניים מאנשי החוליה עדיין חופשיים, ייתכן שנמצאים בעיראק, וחקירת ארבעת העצורים נמשכת. כווית תידרש להחליט כיצד לנהל את המשבר הדיפלומטי מול טהרן תוך שמירה על לחץ ביטחוני - ואיראן, שהניחה כי המבצע לא ייחשף, מוצאת את עצמה עם מקרה פומבי ומביך שמוכיח שהפסקת האש שמרה על הטקסט אך לא על הכוונות.