ראש המוסד ביקר פעמיים בחשאי באמירויות לתיאום נגד איראן

ראש המוסד דוד ברנע ביקר לפחות פעמיים באיחוד האמירויות הערביות במהלך המלחמה, על פי דיווח של עיתון וול סטריט ג'ורנל. מטרת הביקורים היתה תיאום המערכה נגד איראן.

הביקורים לא נחשפו עד כה לציבור. הדיווח מספק תמונה חלקית של רשת הקשרים המודיעינית שישראל פיתחה עם מדינות המפרץ, מאז הסכמי אברהם, ובמיוחד מאז שהמלחמה החלה באוקטובר 2023.

איחוד האמירויות הערביות, שחתמה על הסכם נורמליזציה עם ישראל בשנת 2020, הפכה בשנים האחרונות לנקודת ציר מרכזית בשיתוף הפעולה הביטחוני האזורי. מדינות המפרץ חולקות עם ישראל אינטרס משותף ברור אחד: ריסון ההשפעה האיראנית.

הביקורים של ברנע התרחשו בשיא העימות החמוש בין ישראל לאיראן, מה שממחיש עד כמה הפכה אבו דאבי לנקודת ציר מרכזית בתיאום האסטרטגי האזורי. בהקשר זה, מדינות כמו ירדן ואיחוד האמירויות סייעו לפי הדיווחים בהגנה על מרחב הנשק ובהזהרות מוקדמות בעת מתקפות הטילים והכטב"מים שירתה איראן לעבר ישראל - תיאום שמבטא אמון מבצעי החורג הרבה מעבר לנורמליזציה הכלכלית והדיפלומטית שסומלה בפומבי.

על פי הדיווח, הביקורים התקיימו בחודשים מרץ ואפריל 2026, בעיצומם של הלחימה והמתיחות עם טהראן. האמירויות עצמה מתמודדת בתקופה זו עם לחץ כלכלי כבד: טהראן סגרה למעשה את מצר הורמוז לייצוא של גורמים מלבדה, מה שחסם כחמישית מאספקת הנפט והגז העולמית והזניק את מחירי הנפט מעל 100 דולר לחבית. מכליות הנפט האמירתיות נאלצות לשנע את סחורתן כשמכשירי המעקב שלהן כבויים, בניסיון לחמוק מפגיעה אפשרית על ידי הכוחות האיראניים.

הביקורים של ברנע מתחברים לתמונה רחבה יותר. כשאיראן יורה מאות טילים ומזל"טים לעבר ישראל, המידע על מסלולי הטיסה, תזמון ההתקפות ויכולות ההגנה האווירית של מדינות המפרץ הפך לקריטי. תיאום שכזה דורש ערוצים ישירים ודיסקרטיים ברמה הגבוהה ביותר.

פרטים חדשים שנחשפו ממחישים עד כמה שיתוף הפעולה היה מבצעי ממש: ישראל שלחה לאיחוד האמירויות סוללות כיפת ברזל ועשרות חיילים להפעלתן, כחלק ממהלך לחיזוק ההגנה האמירתית מפני טילים איראניים. שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי אישר את הדיווחים הללו. על פי הדיווחים, סוללות אלו כבר הופעלו בהגנה פעילה ממשית, ובתחילת השבוע אף הודיע משרד ההגנה האמירתי כי מערכות ההגנה האווירית יירטו שני כטב"מים ששוגרו לעבר שטחה. בד בבד, נמסר כי איחוד האמירויות עצמה ביצעה תקיפות צבאיות בשטח איראן, כולל פגיעה בבית זיקוק באי לאוואן במפרץ הפרסי - מהלך שגרם לשריפה גדולה והשביתה חלק ניכר מיכולת הייצור של המתקן. ארצות הברית לא הביעה התנגדות למהלכים אלה, ואף בירכה בשקט על השתתפות מדינות המפרץ בלחימה נגד איראן.

הרקע הרחב לביקורים כולל גם שיתוף פעולה עם מדינות ערביות נוספות. מצרים פרסה מטוסי קרב מתקדמים מסוג רפאל בבסיסים באמירויות, במהלך שנועד להרתיע את איראן ולהגן על נכסים אסטרטגיים במפרץ. נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ביקר באבו דאבי וסקר יחד עם השייח' מוחמד בן זאיד את מטוסי הקרב שהוצבו במדינה.

המוסד לא הגיב לדיווח. גם הצד האמירתי לא פרסם תגובה רשמית. שתיקה כזו מצד שני הגורמים אינה מפתיעה: ביקורים מסוג זה, גם כשנחשפים בדיעבד, ממשיכים להיות מוכחשים רשמית או שמתעלמים מהם.

כבר בעבר דווח כי ישראל ומדינות המפרץ מנהלות שיתוף פעולה מודיעיני הדוק הרבה מעבר למה שמוצג לציבור. הסכמי אברהם לא יצרו רק קשרי מסחר ותיירות - הם פתחו דלת לשיתוף מידע ביטחוני מובנה, שחלקו מתנהל ברמה של ראשי שירותי הביון.

ברנע כיהן כראש המוסד מאז 2021, ומאז תחילת המלחמה הוא הפך לאחד השחקנים המרכזיים במו"מ הרב-זירתי שישראל מנהלת בו-זמנית - מול חמאס, מול חיזבאללה, ומול הכוחות שמאחוריהם.

בטקס שנתי של המוסד שנערך לאחרונה אמר ברנע כי הארגון שינה את אופן פעולתו והפך התקפי גם בעת לחימה פעילה. "המבצעים שזכו בצל"ש אפשרו לנו לפרוץ גבולות בלבנון ובאיראן ולהשיג מודיעין בליבת הסוד של האויב", אמר ברנע. צל"ש הוענק גם לפעילות מדינית חשאית שנועדה להרחיב בריתות אזוריות - ניסוח שמקבל כעת משמעות ברורה יותר לאור החשיפות על שיתוף הפעולה עם אבו דאבי.

המשמעות של הדיווח היא שישראל ואיחוד האמירויות לא הסתפקו בשיתוף פעולה תדמיתי. שני הצדדים עובדים ביחד ברמה מבצעית על בלימת איראן, גם בזמן שחלק ממדינות ערב ממשיכות להצהיר ברבים על תמיכתן בפלסטינים ועל מחאתן כנגד המבצע בעזה.

לא ברור בשלב זה מה היה תוכן הדיונים הספציפיים בין ברנע ועמיתיו האמירתיים, ואילו מנגנוני תיאום קבועים הוסכמו בין הצדדים. ייתכן שהמסמכים המלאים של אותם ביקורים לא יצאו לאור לעולם.