כיפת ברזל - מערכת ההגנה האווירית של ישראל מפני רקטות וטילים

מערכת כיפת ברזל (Iron Dome) היא מערכת הגנה אווירית ישראלית פורצת דרך, שפותחה על ידי חברת רפאל בשיתוף עם התעשייה האווירית ובמימון אמריקאי. המערכת נועדה ליירט רקטות קצרות טווח ופצצות מרגמה שנורות לעבר מרכזי אוכלוסייה ומתקנים אסטרטגיים. מאז הפיכתה למבצעית בשנת 2011, שינתה המערכת את מאזן הכוחות האסטרטגי של מדינת ישראל, כשהיא מציגה אחוזי הצלחה גבוהים במיוחד ביירוט איומים תלולי מסלול והופכת לאחד מעמודי התווך של תפיסת הביטחון הלאומית.

בעת הנוכחית, ובפרט במהלך מלחמת "חרבות ברזל", ניצבת המערכת בחזית המאמץ להגנה על העורף הישראלי מפני מטחי רקטות מרצועת עזה ומירי מסיבי של חיזבאללה מלבנון. לצד היירוטים המסורתיים, המערכת הותאמה להתמודד גם עם איומים מתפתחים כמו כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) ורחפני נפץ. המאבק המתמשך על מלאי המיירטים (טיל ה"טמיר") והתמיכה התקציבית מארצות הברית הם נושאים מרכזיים בשיח הביטחוני והמדיני, המשפיעים ישירות על יכולת העמידה של ישראל במערכות ממושכות.

עבור הקורא הישראלי, כיפת ברזל היא הרבה מעבר למערכת טכנולוגית; היא המרכיב המאפשר את שגרת החיים בצל איום הטילים ומעניקה לדרג המדיני והצבאי מרחב תמרון אסטרטגי. בדף זה תוכלו למצוא סיקור נרחב על ביצועי המערכת בזירות השונות, דיווחים על נפילות ושברי מיירטים, ניתוחים של אתגרי הייצור וההצטיידות, ועדכונים על השפעת המערכת על היחסים הבינלאומיים של ישראל, בדגש על הקשר הביטחוני ההדוק עם הממשל האמריקאי.