חשיפה: האמירויות תקפו עשרות יעדים באיראן לצד ישראל וארה"ב

אחד הסודות הגדולים של מלחמת שאגת הארי הובא לאור: איחוד האמירויות הערביות ביצעה עשרות תקיפות אוויריות על יעדים באיראן, בתיאום מודיעיני הדוק עם ישראל וארצות הברית. הדיווח, שפורסם ביום שישי, מגלה מעורבות עמוקה בהרבה של אבו דאבי במלחמה מאשר כל שידוע עד כה לציבור.

התקיפות החלו בימים הראשונים של הלחימה ולא הסתיימו עם הכרזת הפסקת האש באפריל - הן נמשכו גם לאחריה. בין היעדים שהותקפו: האיים קשם ואבו מוסא במצר הורמוז, העיר בנדר עבאס, בית הזיקוק באי לאוואן, והמתחם הפטרוכימי בעסלויה שבדרום איראן. חלק מהתקיפות, ובפרט המתקפה על מתחם עסלויה, בוצעו בשיתוף פעולה ישיר עם ישראל.

המניע של איחוד האמירויות לצאת להתקפה היה ישיר ובוטה: איראן שיגרה לעבר המדינה יותר מ-2,800 טילים וכטב"מים במהלך המלחמה - היקף אש הגבוה מזה שספגה כל מדינה אחרת באזור, כולל ישראל. על פי הנתונים האמיראתיים, בין ה-28 בפברואר לה-8 באפריל בלבד נורו לעבר האמירויות כ-550 טילים בליסטיים וטילי שיוט ויותר מ-2,200 כטב"מים. התקיפות שהגיבו להן האמירויות בשטח איראן היו ישירות על מתקני האנרגיה שמהם שוגרו, לפחות חלקית, המתקפות האיראניות.

ישראל וארצות הברית לא עמדו מהצד: שתיהן סיפקו לאמירויות מידע מודיעיני רגיש שאפשר את ביצוע התקיפות. ישראל שלחה גם סוללת "כיפת ברזל" עם עשרות חיילים לשם הפעלתה, וגורם מוסמך מסר שאותם חיילים עדיין מוצבים בשטח האמירויות. ראש הממשלה נתניהו הוא אחד מהבכירים הישראלים שביקרו באמירויות במהלך המלחמה, אם כי אבו דאבי הכחישה את ביקורו. בין הבכירים האחרים שדווח על ביקוריהם: ראש המוסד, ראש השב"כ והרמטכ"ל.

אך לא הכל זרם בצינורות המוסכמים. התקיפה האמיראתית על מתחם עסלויה, מרכז האנרגיה הגדול ביותר באיראן, הובילה לחיכוך בין ישראל לארצות הברית: ושינגטון ביקשה מירושלים להפסיק לתקוף מתקני אנרגיה, חשש שנבע מהשלכות אפשריות על שוק הנפט הגלובלי.

המתיחות לא הוגבלה לממדים ישראלים-אמריקאים. מאחורי הקלעים התבשל עימות חריף בין שתי המעצמות המרכזיות של מדינות המפרץ. נשיא האמירויות מוחמד בן זאיד הביע תסכול עמוק מיורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, שסירב להשתתף בפעולות צבאיות מתואמות נגד איראן ובחר בגישה זהירה יותר. הסעודים, מצידם, לחצו על הממשל האמריקני שיגרום לאמירויות לעצור את התקיפות, בטענה שהן מסכנות את מתקני האנרגיה האזוריים ועלולות לערער את השוק הגלובלי.

הפער האסטרטגי בין שתי המדינות הסתיים בצעד דרמטי: איחוד האמירויות פרשה מארגון אופ"ק בהובלת ערב הסעודית באפריל האחרון. הנתק, שנשמע טכני בהקשר אחר, הוא בפועל הצהרת עצמאות אסטרטגית של אבו דאבי - ביטוי ממשי לכך שמדינת המפרץ הקטנה בחרה בציר אחר לגמרי מאשר השכנה הגדולה.

האמירויות גם נקטו פעולות שאינן צבאיות. רשויות דובאי סגרו מוסדות חינוך ומועדונים המזוהים עם המשטר האיראני, צמצמו הנפקת אשרות לאזרחי איראן ותמכו בהחלטות במועצת הביטחון של האו"ם שהתירו שימוש בכוח להסרת המצור האיראני במצר הורמוז. טהראן הגיבה בחריפות והאשימה את אבו דאבי בהצטרפות ל"ציר האמריקני-ישראלי".

משרד החוץ של איחוד האמירויות לא הכחיש את הדיווח לגופו. בתגובה רשמית נמסר כי "איראן היא האחראית המלאה לאירועי הטרור ולהשלכות שלהם". ניסוח שמאשר, ולו בעקיפין, שהייתה תגובה - מבלי לפרט את היקפה.

החשיפה מציירת תמונה שהיתה חבויה מעיני הציבור לאורך כל המלחמה: ברית ביטחונית-מבצעית של ממש בין ישראל, ארצות הברית ואיחוד האמירויות, שהגיעה בפועל להפצצות משולבות על שטח איראן. ברית אברהם, שנחתמה ב-2020 כהסדר נורמליזציה, הפכה בשטח למה שמעצבי הסכם לא ויכלו לנסח בחתימה: שותפות מבצעית מלאה מול האיום האיראני המשותף.