ראש השב"כ נגד היועמ"שית: עימות חריף על חקירת טיבי ועבאס

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פרסמה הערב הודעה חריגה ביותר, במסגרתה תקפה את השב"כ על עיכוב חומרי חקירה בפרשה המכונה "זיהום הבחירות". בהרב-מיארה הבהירה כי במדינת חוק לא ניתן לחקור אזרחים או נבחרי ציבור ללא ראיות המצדיקות זאת, וכי כל מי שצריך להיחקר ייחקר, אך לא ייחקרו אנשים ללא בסיס ראייתי.

לדברי בהרב-מיארה, השב"כ אינו מעביר מזה יומיים את חומרי החקירה שנאספו לצוות החקירה המיוחד שהוקם לפי המלצת השופט נעם סולברג, בשיתוף המשטרה ובליווי הפרקליטות. לדבריה, העיכוב הזה מונע את התקדמות הטיפול בפרשה. "ככל שיש בידי השב"כ או כל גורם אחר ראייה המצדיקה חקירה, הוא מוזמן להציג אותה", מסרה בהרב-מיארה.

מה קדם לזה

הפרשה המכונה "זיהום הבחירות" התפוצצה בשבוע שעבר, אחרי שהשופט נעם סולברג הנחה את ראש השב"כ דוד זיני לפתוח בחקירה בעקבות חשד למימון זר ושוחד בחירות מצד קטאר. ביום ראשון פרסמו סולברג, גלי בהרב-מיארה וזיני הצהרה משותפת, ובה הדגיש סולברג כי הבחירות לכנסת ה-26 התנהלו באופן תקין וכי אין בחומר שנאסף עד כה כדי לערער את תוצאותיהן.

היועצת המשפטית הוסיפה כי מערכת אכיפת החוק פועלת במהירות ובאופן מקצועי כדי להגיע לחקר האמת, על בסיס החומר הקיים בלבד, וכי החלטות החקירה יתקבלו בהתאם לראיות שיומצאו ולא בהתאם ללחצים מבחוץ.

מנגד, ראש השב"כ דוד זיני נפגש הערב עם השופט סולברג, המכהן כיושב ראש ועדת הבחירות, וטען בפניו כי היועצת המשפטית לממשלה מסכלת למעשה את חקירת הפרשה. לפי הדיווחים, זיני מבקש לחקור באזהרה ארבעה פוליטיקאים בכירים מהמפלגות הערביות, בהם ח"כ אחמד טיבי, ח"כ מנסור עבאס וח"כ סאמי אבו שחאדה. בהרב-מיארה, לעומתו, דורשת לקבל את חומרי הראיות קודם לכן, בטרם תאשר את ביצוע החקירות.

העימות בין הצדדים אינו מצטמצם לשאלת החקירות הפרטניות. בכירים בשב"כ הגיבו בחריפות להתנהלות הייעוץ המשפטי, וטענו כי ההגדרה הרחבה של "חקירת ח"כים" חוסמת למעשה כל אפשרות לקדם את הבירור. "כשהם מדברים על חקירת ח"כים, מבחינתם גם אחיין של הבן דוד של החבר כנסת הוא חבר כנסת, כל מי שעשוי להפליל ח"כ", אמר גורם בכיר בשב"כ. לדבריו, "המשטרה לא הסכימה עד עכשיו לעצור אף אדם, איך אפשר להגיע ככה לחקר האמת בפרשה כה חמורה?".

הרקע לעימות הוא חקירה רחבה הנוגעת לחשד להתערבות זרה בבחירות, שמתנהלת תחת פיקוחו של השופט סולברג. במסגרת זו אישר סולברג לראש השב"כ זיני להפעיל יכולות חריגות, הכוללות יכולות טכנולוגיות ואמצעי מעקב, לצורך חקירת החשד. האישור ניתן לאחר שזיני התעקש בפני השופט כי החשדות צריכים להיות מסווגים כעבירות ביטחון, ולא כעבירות פליליות, לאור מעורבותן הנטענת של מדינות זרות בפרשה.

סיווג העבירות כעבירות ביטחון, להבדיל מעבירות פליליות, מקנה לשב"כ סמכויות חקירה רחבות יותר ומאפשר שימוש בכלים חריגים שאינם עומדים בדרך כלל לרשות גורמי אכיפת החוק האזרחיים. דרישת זיני לסיווג זה, שאושרה על ידי סולברג, מעידה על חומרת החשדות שמעלה השב"כ בנוגע להתערבות זרה בתהליך הבחירות.

העיכוב בהעברת החומרים, יחד עם המחלוקת הפומבית בין בהרב-מיארה לזיני, חושף משבר אמון עמוק בין הדרג המקצועי-משפטי לבין השב"כ בנוגע לאופן ניהול החקירה. בעוד היועצת המשפטית מתעקשת על בסיס ראייתי מוצק כתנאי מקדים לכל חקירה של נבחרי ציבור, בשב"כ טוענים כי דרישה זו, כפי שהיא מיושמת בפועל, חוסמת את האפשרות להגיע לחקר האמת בפרשה המוגדרת כחמורה במיוחד.

עוד מהדיווחים

השר איתמר בן גביר תקף את בהרב-מיארה וכתב: "סיכול חקירת השב"כ בעניין זיהום הבחירות וההתערבות הזרה, על ידי גלי בהרב-מיארה, הוא שיא חדש של עבריינות פלילית בידי כנופיית שלטון החוק, וסכנה מוחשית לדמוקרטיה הישראלית". בשב"כ בוחנים גם מעורבות אפשרית של לפחות שתי מדינות נוספות, מעבר לקטאר, בניסיונות להשפיע על מערכת הבחירות. מפלגת הציונות הדתית קראה לסולברג להרחיק את בהרב-מיארה מהטיפול בפרשה, בטענה שהיא עלולה "לזהם" את החקירה כפי שלטענתם עשתה בחקירת הפצ"רית.

למה זה חשוב

הדיון נוגע לאיזון בין חקירת חשד להתערבות זרה בבחירות לבין הגנה על נבחרי ציבור מחקירה ללא בסיס ראייתי מוצק. סיווג החשדות כעבירות ביטחון, כפי שדרש זיני ואישר סולברג, מקנה לשב"כ כלים חריגים וסמכויות מעקב רחבות שאינם עומדים בדרך כלל לרשות המשטרה, מה שעשוי להשפיע על האופן שבו מתנהלות חקירות פוליטיות בעתיד.

נכון לעת פרסום הכתבה, חומרי החקירה טרם הועברו מהשב"כ לצוות החקירה המיוחד, והעימות הפומבי בין הצדדים נמשך. צפוי כי השאלה אם ואילו מבין ארבעת הפוליטיקאים הערבים ייחקרו תוכרע בימים הקרובים, בכפוף להעברת החומרים ולבחינתם על ידי הפרקליטות והמשטרה.