ארה"ב ירתה מאות מיירטים מתקדמים כדי להגן על ישראל - ורוקנה את המלאי שלה

שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו הגיע לפגישת שרי החוץ של נאט"ו בשבדיה עם מסר ישיר ומחודד, שנאמר עוד לפני שהמטוס המריא: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ "מאוכזב מאוד" ממדינות חברות הברית שסירבו לאפשר לצבא האמריקאי להשתמש בבסיסים בשטחן במסגרת המלחמה באיראן. בפרט, רוביו כיוון את האצבע ישירות לספרד.

צילום: דונלד טראמפ

"יש מדינות, כמו ספרד, שמונעות מאיתנו להשתמש בבסיסים האלה - ובכן, למה אתם בנאט"ו? זו שאלה הוגנת מאוד", אמר רוביו לכתבים במיאמי לפני שיצא לשבדיה. "למען ההגינות, מדינות אחרות בנאט"ו היו מועילות מאוד, אבל אנחנו צריכים לדון בזה". זו לא שאלה רטורית. זו הצהרת כוונות.

הפגישה בשבדיה היא הראשונה של רוביו עם מקביליו האירופאים מאז הכריז טראמפ על כוונתו להוציא 5,000 חיילים אמריקאים מאירופה. ההחלטה אינה מנותקת מהמשבר: לפי מקורות המעורים בנושא, היא קושרה ישירות לביקורת שנשא קנצלר גרמניה פרידריך מרץ על האסטרטגיה של טראמפ במלחמה באיראן, בסוף החודש שעבר. ארה"ב גם הודיעה שהעברה מתוכננת של טילי טומהוק לגרמניה לא תתבצע.

ואם זה לא מספיק: לפי שלושה מקורות המעורים בנושא, ארה"ב מתכוונת להודיע לנאט"ו רשמית שהיא מצמצמת את מאגר היכולות הצבאיות שיעמדו לרשות חברות הברית במקרה של משבר. כלומר, מדינות שלא שיתפו פעולה עשויות למצוא עצמן עם פחות גיבוי אמריקאי, גם בתרחישים שאין להם קשר לאיראן.

מצד שני, מקורות רשמיים בנאט"ו מיהרו לציין כי ארה"ב מעולם לא פנתה רשמית לכל 32 המדינות החברות בברית עם בקשה להשתתף במלחמה באיראן. לטענתם, מדינות רבות כן כיבדו את התחייבויותיהן ואיפשרו שימוש במרחב האווירי ובבסיסים הצבאיים שלהן. הנרטיב של "בגידת הברית" שטראמפ מטפח לא מתיישב עם התמונה המלאה.

השרים האירופאים הגיעו לשבדיה עם תוכנית פיוס. לפי הדיווחים, הם מתכוונים להדגיש את נכונותם לסייע בהבטחת חופש השיט במצר הורמוז, כשהתנאים יבשילו, ולהתחייב לנטילת אחריות רבה יותר על הביטחון האירופאי. זו הצעה שנועדה לרכך את טראמפ, אך ספק אם היא מספיקה לנוכח הרחבת הדרישות האמריקאיות.

טראמפ עצמו אמר בעבר שהוא שוקל לפרוש מהברית ופקפק בגלוי במחויבות ארה"ב לכבד את סעיף ההגנה ההדדית. אלה לא ניסוחים שנאמרו בחמת זעם - הם חלק מתפיסה עקבית שלפיה נאט"ו צריכה להיות שימושית לאמריקה, לא רק לאירופה. ספרד, שמארחת בסיסים אמריקאים גדולים בשטחה, הפכה לסמל של המתח הזה.

לתוך המתח הזה נכנסים כעת נתונים חדשים שעלולים להעצים את עומק הוויכוח בין ושינגטון לבריתותיה: לפי שלושה בכירים אמריקאים ששוחחו בעילום שם, ארה"ב ירתה מעל 200 מיירטי THAAD - כמחצית מכלל מלאי הפנטגון של מערכת זו - ויותר מ-100 מיירטים מסוג SM-3 ו-SM-6 מכלי שיט, כדי להגן על ישראל מפני טילים בליסטיים איראניים. כתוצאה מכך, מלאי ההגנה האמריקאי דולל באופן משמעותי. "בסך הכול, ארצות הברית ירתה כ-120 מיירטים יותר ויירטה פי שניים יותר טילים איראניים מישראל", אמר אחד הגורמים. ההאשמה הקשה ביותר הגיעה מגורם שני: "ישראל אינה מסוגלת להילחם ולנצח מלחמות בכוחות עצמה, אבל איש בעצם לא יודע זאת, כי אף אחד לא רואה את הצד האחורי של הדברים".

לצד זאת, הדיווחים חושפים נתון מדאיג נוסף: עד סוף מרץ, ישראל הצליחה לייצר רק 50% ממספר התקיפות האוויריות שביצעה בתחילת המלחמה - תוצאה של שחיקת מטוסים וטייסים בעקבות הפעולות נגד החות'ים בתימן ונגד חיזבאללה בלבנון. "הירידה בכמות הגיחות חשובה", אמרה גורמת בממשל האמריקאי. "צה"ל נשחק מעזה ומלבנון, והשאלה שלי היא האם המפקדים הישראלים העריכו בחסר את יכולתם לשמר קצב מבצעי". הנתונים הללו מציבים בסימן שאלה את הנרטיב הרשמי של ניצחון גורף - ומדגישים עד כמה גדול המחיר שמשלמת ארה"ב, ועד כמה עמוקה התלות הישראלית בוושינגטון.

החששות באירופה מהחלשת המחויבות האמריקאית לנאט"ו הולכים ומעמיקים, ולא בלי סיבה. שילוב של נסיגת חיילים, ביטול העברת נשק לגרמניה, וצמצום תכנון מבצעי משותף מצייר תמונה של ברית שארה"ב משתמשת בה כקלף מיקוח, ולא כהתחייבות אסטרטגית.

הפגישה בשבדיה צפויה להיות עמוסה ולא נוחה. האירופאים ירצו להרגיע - רוביו הגיע עם משימה שונה לגמרי.