חשיפה: האמירויות תקפה את איראן עשרות פעמים בתיאום עם ישראל וארה"ב

איחוד האמירויות ביצעה עשרות תקיפות אוויריות חשאיות בשטח איראן במהלך המלחמה, החל מימיה הראשונים ועד יום אחד לאחר ההכרזה הרשמית על הפסקת האש ב-29 במאי. כך חשף הוול סטריט ג'ורנל מפי גורמים המעורים בפרטים, תוך שהוא מגדיר את המעורבות כ"עמוקה יותר ממה שהיה ידוע בעבר".

התקיפות בוצעו בתיאום הדוק עם ארצות הברית וישראל, שסיפקו מידע מודיעיני לאמירויות ואף השתתפו בחלק מהגיחות עצמן. היעדים שהותקפו כוללים את האיים קשם ואבו מוסא במצר הורמוז, את עיר הנמל בנדר עבאס, בית הזיקוק באי לאוואן שבמפרץ הפרסי, ומתחם פטרוכימי באזור עסלויה בדרום איראן. חלק ניכר מהתקיפות כוון נגד מתקני אנרגיה איראניים, בתגובה לשיגורים האיראניים שפגעו בתשתיות הנפט והגז של האמירויות.

התקיפה במתחם עסלויה בוצעה בשיתוף פעולה עם ישראל, ועוררה ביקורת בינלאומית. בעקבות הביקורת, הממשל האמריקני הורה לישראל לחדול מתקיפת מתקני אנרגיה נוספים. התקיפה על בית הזיקוק באי לאוואן, שהוצאה לפועל בסמוך להכרזת הנשיא טראמפ על הפסקת האש, הציתה שריפה גדולה והשביתה חלק ניכר מהיכולת הייצורית של המתקן.

הנתונים שנחשפו ממחישים את חומרת המצב שבו מצאה עצמה אבו דאבי: איראן שיגרה לעבר האמירויות יותר מ-2,800 טילים וכטב"מים במהלך הלחימה - כמות גבוהה בהרבה מזו ששוגרה לעבר כל מדינה אחרת, כולל ישראל. בתגובה לכך, ישראל שלחה סוללות כיפת ברזל וכוחות צבאיים להגן על שמי האמירויות, ועשרות חיילים ישראלים עדיין מוצבים במתחם צבאי במדינה.

הדיווח חושף גם את הציר המבצעי הסמוי שנרקם בין ירושלים לאבו דאבי. שורה של בכירים ישראלים ביקרו ביקורים חשאיים ותכופים באמירויות במהלך הלחימה - בהם ראש הממשלה נתניהו, ראש המוסד, ראש השב"כ והרמטכ"ל - לצורך תיאום מבצעי. בכירים ישראלים הביעו שביעות רצון מהאופן שבו האמירויות פעלה לצדם.

הגישה התקיפה של האמירויות יצרה חיכוך פנים-מפרצי שהגיע לשיא בפומבי. בתחילת אפריל, ימים ספורים לפני הפסקת האש, הגישה ערב הסעודית תלונה רשמית לארצות הברית בטענה שהתקיפות של האמירויות באיראן מעלות את הסיכון שמתקני האנרגיה הסעודיים יספגו אש נקמה, דבר שעלול לגרור זינוק במחירי הנפט העולמיים. ריאד ביקשה מוושינגטון ללחוץ על אבו דאבי להפסיק לתקוף ולהצטרף במקום זאת למאמצים הדיפלומטיים האזוריים.

בבסיס המחלוקת עמד עימות אישי בין שני המנהיגים. הנשיא מוחמד בן זאיד הביע בשלב מוקדם של המלחמה תסכול מיורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, לאחר שזה סירב להשתתף בפעולות צבאיות מתואמות נגד איראן. סעודיה, שספגה פחות שיגורים איראניים, גינתה את הפעולות של טהרן אך בחרה בגישה מדיפלומטית ולא בפעולה צבאית. הפער הזה, על פי הדיווח, הוביל בסופו של דבר לפרישת האמירויות מארגון אופ"ק לטובת הידוק הקשרים הביטחוניים עם וושינגטון וירושלים.

הלחימה לא נגבתה ממנה במחיר נמוך. במהלך חודש מאי תקפה איראן נמל נפט של האמירויות באזור פוג'יירה, ואף כטב"ם ששוגר מעיראק פגע בסמוך לכור הגרעיני של המדינה. בעקבות הסלמה זו, אבו דאבי שינתה כיוון ואימצה גישה מתונה יותר - ובן זאיד היה בין המנהיגים שעודדו את טראמפ בשיחת טלפון להגיע להסכם רגיעה מול איראן.

האמירויות פעלה גם מחוץ לזירה הצבאית: תמכה במועצת הביטחון של האו"ם בטיוטות החלטה המאשרות שימוש בכוח לשבירת המצור במצר הורמוז, סגרה מוסדות בדובאי המזוהים עם טהרן, וסירבה להנפיק אשרות לאזרחים איראנים - מהלכים שפגעו בצינור הכלכלי שדובאי סיפקה לאיראן לאורך שנים. משרד החוץ של האמירויות מסר בתגובה כי "איראן היא האחראית המלאה לאירועי הטרור ולהשלכות שלהם". הבית הלבן, ערב הסעודית ולשכת ראש הממשלה נתניהו סירבו להגיב לפרסום.