כץ מגיש חוק פיזור הכנסת - לפיד וגנץ יוצאים להתקפה

ישראל הולכת לבחירות. יו"ר הקואליציה אופיר כץ הגיש הערב (רביעי) הצעת חוק לפיזור הכנסת ה-25, יחד עם כל ראשי סיעות הקואליציה. מועד הבחירות טרם נקבע ויוחלט במהלך הדיונים בוועדת הכנסת. כל זה קורה בלי שחוק הגיוס אושר - ובלי שמישהו בגוש ממש רוצה את זה.

הטריגר לאירוע הדרמטי: מנהיג דגל התורה הרב דב לנדו הנחה אתמול את חברי הכנסת מטעמו לפעול לפיזור הכנסת בהקדם, לאחר שנתניהו הודיע למפלגות החרדיות כי חוק הפטור מגיוס לא יאושר לפני הבחירות. "אין לנו אמון יותר בנתניהו", הכריז לנדו, "נעשה מכאן ואילך רק מה שטוב ליהדות החרדית ולעולם הישיבות. כל מיני דיבורים על 'גוש' אינם קיימים יותר". בדיון הסגור בביתו, לפי הדיווחים, כינה לנדו את ראש הממשלה בפשטות: "שקרן".

אבל מי שמבין את המהלך של הערב - מבין שנתניהו לא נסחף. הוא ניהל. בליכוד החליטו שאם אי אפשר לעצור את ההליך, אפשר להוביל אותו. לפי הדיווחים, בסביבת ראש הממשלה הסבירו שהתזמון נועד למנוע מהאופוזיציה את "תמונת הניצחון". נתניהו מציג את פיזור הכנסת כהחלטה מתואמת ואחראית של ראשי הקואליציה - לא כנפילה פוליטית. כך נראה ניהול נזק ברמה גבוהה.

ממשלת נתניהו לא פרסמה עד שעת פרסום ידיעה זו תגובה רשמית להצעת כץ. השתיקה מהמשרד הראשי היא כשלעצמה מסר - בין אם מדובר בניסיון לא לחזק את ההצעה ובין אם בהמתנה לבירור הפנימי. ובינתיים, האופוזיציה לא ישבה בשקט: יאיר לפיד פרסם ברשת X תמונה עם הכיתוב "אנחנו מוכנים. ביחד", ובני גנץ הכריז כי "זו תחילת הסוף של הממשלה הגרועה ביותר בתולדות ישראל" - תוך שהוא מציב דרישה מוקדמת: הממשלה הבאה תהיה "ממשלת אחדות ציונית ורחבה".

מנגד, בחצר החרדית פרץ גל של ריאיונות חריגים ביותר. מוטי בבצ'יק, איש אגודת ישראל המקורב לח"כ גולדקנופף, הצהיר בפרהסיה: "אין יותר גוש". לדבריו, נתניהו לא התכוון מעולם להעביר את חוק הגיוס והוליך שולל את השותפות החרדיות במשך שנים. "הציבור החרדי מרגיש נבגד", אמר, "לאחר שסיפק לראש הממשלה רשת ביטחון פוליטית". ואז בא המשפט שהדהים את כולם: "אם בנט יתקשר ב-2 לספטמבר - נדבר ב-2 לספטמבר".

גם ח"כ יצחק פינדרוס הבהיר ללא עמימות: "הזוגיות שלנו עם הגוש האמוני הסתיימה". כשנשאל אם מפלגתו תחבור לגוש השמאל, הגיב: "נבדוק מה יהיו המחירים של זה". זו לשון דיפלומטית. המשמעות ברורה: הכל על השולחן.

בינתיים, מלחמת התאריכים כבר בעיצומה. יהדות התורה דוחפת לבחירות ב-1 בספטמבר. אריה דרעי מבקש 15 בספטמבר. בוועדת הבחירות, לפי הדיווחים, צפויים להתנגד לשני המועדים הקרובים. נתניהו עצמו אמר לחרדים בשיחות ש-1 בספטמבר "מוקדם מדי - אני חייב עוד זמן לטפל בנושאים מדיניים". ועדיין, גורם פוליטי הסביר מדוע נתניהו בסוף יסכים לספטמבר: "הדבר שהכי מפחיד אותו הוא בחירות באוקטובר" - בגלל הסמיכות לאירועי הזיכרון ל-7 באוקטובר והדיונים הציבוריים הכואבים שיתחדשו סביב אחריות הדרג המדיני למחדל.

הפערים בין השותפות אינם קטנים: בין דרישת יהדות התורה לבחירות ב-1 בספטמבר לבין עמדת נתניהו המעדיפה אוקטובר עומדים כמעט חודשיים של מחלוקת. מבחינת המפלגות החרדיות, ספטמבר מוקדם ככל האפשר - עדיף. מבחינת נתניהו, כל יום נוסף הוא יום נוסף בשלטון. הפער הגדול בין עמדות הסיעות מבטיח שהדיון הפנים-קואליציוני יהיה סוער, גם לאחר שהצעת החוק הוגשה רשמית.

בצל כל זה, החרדים כבר בוחנים אופציות הדחה. בדיון בביתו של הרב לנדו עלתה האפשרות של אי-אמון קונסטרוקטיבי - מהלך שיכול להביא להדחת נתניהו באופן מיידי, בדומה ל"תרגיל המסריח" בשנות ה-90. חברי הכנסת קיבלו אישור לאיים באפשרות הזו כחלק מהלחץ. בכירים בדגל התורה הוסיפו: "אחרי הבחירות כולם ירצו חרדים בממשלה. בונים על זה שקהל מתנגדי נתניהו מעדיפים את הפלת ראש הממשלה על פני גיוס החרדים". כלומר: הם מבינים שיש שוק. הם בודקים את המחיר.

בתוך כל זה, נתניהו כבר נערך לבחירות. לפי הדיווחים, בימים האחרונים מקיים נתניהו סדרת פגישות פוליטיות להסדיר את הרכב הריצה של מפלגות הימין. הסוגיה המרכזית: עתידו של בצלאל סמוטריץ' ומפלגת "הציונות הדתית", כאשר נבחנת האפשרות לשלב נציגים ברשימת הליכוד. ניסיונות לאחד בין סמוטריץ' לאיתמר בן גביר נתקלו בסירוב.

ולמי שחושב שהתמונה פשוטה, שר האנרגיה אלי כהן מציע פרספקטיבה אחרת: "אני לא חושב שהגוש פורק. קשה לי לראות שהם יישבו עם גלעד קריב שהוא רב רפורמי". זו הנקודה שנתניהו בנה עליה שנים: לא משנה כמה החרדים כועסים עליו - לאן הם ילכו?

ההצעה לפיזור הכנסת צפויה לעבור בקריאה טרומית בימים הקרובים, ואז יפתח הדיון בוועדת הכנסת - שם ייקבע בפועל מתי ישראל הולכת לקלפיות בבחירות ה-26.