נתניהו דחה את יוזמת הרצוג לגישור: "ספין ומניפולציה"

ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט שלא להגיע לשיחות גישור בבית הנשיא יצחק הרצוג בנוגע להסדר טיעון במשפטו הפלילי. בסביבתו של נתניהו מגדירים את היוזמה כ"ספין ומניפולציה" גמורים שמטרתם אחת: למרוח זמן ולהתחמק מהטיפול הישיר בבקשת החנינה שהגיש.

צילום: בנימין נתניהו

הרצוג יזם את הפנייה לאחר שסירב בחודש שעבר לבקשת החנינה של נתניהו. במסגרת ועידת הנשיא "למען עתיד ישראלי משותף" שהתקיימה ב-13 במאי 2026, קרא הרצוג לפתיחת משא ומתן על הסדר טיעון במשפט הפלילי של ראש הממשלה. הרצוג הציע לתווך בין היועמשית גלי בהרב-מיארה לבין צוות עורכי הדין של נתניהו, תוך הדגשה כי "הבנות והסכמות הן הדרך היחידה לפתרון הסכסוך ולהפגת הפיצול בשיח הציבורי".

היועמשית גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן הודיעו כי הם מוכנים לקיים שיחות מוקדמות עם צוות ההגנה של נתניהו, אך הבהירו: ללא תנאים מוקדמים, ותוך המשך התקדמות המשפט. כלומר, שיחות אפשריות, אבל הדיונים בבית המשפט לא עוצרים.

בתוך מחנה נתניהו עצמו לא הייתה תמימות דעים. פרקליטיו של ראש הממשלה תמכו בהידברות ורצו להיענות לפנייה. אבל המשפחה והיועצים הקרובים חשבו אחרת, ועמדתם היא שהכריעה. ההחלטה הסופית: לא מגיעים לשיחות.

נתניהו הגיש את בקשת החנינה הנשיאותית בנובמבר 2025, בעוד משפטו עדיין מתנהל בבית המשפט ומבלי שהודה באשמה. המשפט, שנפתח ב-2020, עוסק בשלוש פרשיות ובהן עבירות של שוחד, הונאה והפרת אמונים.

מבחינת נתניהו וסביבתו, יוזמת הרצוג אינה יותר מתרגיל יחסי ציבור. הטענה היא שההצעה לשיחות גישור נועדה להעסיק את כולם בתהליך בלתי מחייב, בזמן שהבקשה האמיתית לחנינה נדחית הצידה ונשכחת. "קשקוש מוחלט", כך מגדירים בסביבתו של נתניהו את היוזמה.

הרצוג, מצדו, ניסה להציג את הפנייה כחלק ממאמץ רחב יותר לצמצום הסכסוך הפנימי בישראל. בכנס שיזם אמר כי "המשבר הפנימי צריך להיפתר בדיאלוג וללא הסלמה". אלא שנתניהו וסביבתו אינם קונים את הנרטיב הזה, ורואים בו ניסיון להסיח את הדעת מהנושא האמיתי.

נכון לעכשיו, צוות נתניהו לא הגיב רשמית להצעת הרצוג, ולפי כל הסימנים, גם לא מתכוון לעשות זאת. המשפט ממשיך להתנהל בבית המשפט, וסוגיית החנינה נותרת תלויה באוויר ללא פתרון באופק.

על רקע המשבר הפוליטי המתגבר, יושב ראש הקואליציה אופיר כץ הגיש ב-13 במאי 2026 הצעת חוק לפיזור הכנסת. על פי הדיווחים, אחד המניעים להגשתה מצד הקואליציה דווקא הוא הרצון לשלוט בתהליך הפיזור ולהימנע מסיבוכים משפטיים שעלולים להיווצר אם הכנסת תתפזר ביוזמת האופוזיציה. ראשי האופוזיציה הגיבו במהירות: יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד פרסם ברשת X תמונה עם הכיתוב "אנחנו מוכנים. ביחד", ואילו בני גנץ הלך צעד קדימה וקרא להקמת ממשלת אחדות ציונית רחבה לאחר הבחירות, תוך שהוא מגדיר את הגשת ההצעה כ"תחילת הסוף של הממשלה הגרועה ביותר בתולדות ישראל".