המשט לעזה טוען: כלי שיט עוקבים אחריו משלושה צדדים

מארגני המשט "סומוד העולמי" - הציר הטורקי של כ-50 כלי שיט המנסה לפרוץ את המצור הימי על רצועת עזה - טוענים כי כלי שיט לא מזוהים נצפו בקרבת ספינותיהם בים ומקיפים אותן משלושה כיוונים שונים. הדיווחים הגיעו ממארגני המשט עצמם, ללא אפשרות לאמת אותם באופן עצמאי, וישראל לא הגיבה לדיווחים עד לפרסום כתבה זו.

המשט יצא ביום חמישי האחרון מנמל מרמריס שבטורקיה. הוא מאורגן על ידי ארגון IHH - אותו ארגון שעמד מאחורי משט המרמרה בשנת 2010, ומוכרז בישראל, גרמניה והולנד כארגון טרור בשל קשריו עם חמאס. בהשתלטות הידועה ב-2010 תקפו פעילים את לוחמי שייטת 13 במוטות ברזל וסכינים, ואילצו אותם לפתוח באש. בישראל מזכירים את האירוע בכל שיחה על המשט הנוכחי.

גורם מדיני מסר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים ביום ראשון "התייעצות ביטחונית מקדימה בנוגע למשט הטורקי עם תומכי חמאס שנועד לפרוץ את המחסום הימי בעזה". מחר יקיים נתניהו ישיבה מבצעית בנושא עם מערכת הביטחון. גורם ישראלי אמר בפירוש: "נשתלט עליהם ונוריד אותם לבית סוהר צף. הצפי שלנו הוא שהפעם הם יהיו יותר אלימים מהרגיל. הם צפויים להתנגד, אולי גם בשימוש בנשק קר".

צילום: בנימין נתניהו

על הספינות נמצאים כ-400 פעילים. בין השמות שאותרו על גבי המשט: סייף אבו-קשק, פלסטיני תושב ספרד, וטיאגו אבילה, אזרח ברזילאי. השניים נעצרו לפני כחודש כשחיל הים השתלט על משט "אביב 2026" שיצא מברצלונה. הם הובאו לישראל, נחקרו בשב"כ, פתחו בשביתת רעב, גורשו - ומיד טסו לטורקיה ועלו על הספינות מחדש. ארגון "עדאלה" שייצג אותם טען כי עברו התעללות פסיכולוגית ולא קיבלו טיפול. בישראל דחו את הטענות וייחסו להם חברות בארגון טרור, סיוע לאויב בזמן מלחמה ומגע עם גורמי טרור. גורם ביטחוני אמר הפעם בצורה חדה: "לא נשחרר אותם כל כך מהר".

בשעות האחרונות מטה המשט התריע כי "סירות מרוץ וכלי שיט נוספים לא מזוהים" מקיפים את הצי משלושה צדדים, בזמן שהוא נע דרומה ונמצא כ-300 מייל ימיים מחופי עזה. לא נמסר מידע על זהות כלי השיט - אם הם ספינות צבאיות, ממשלתיות או אחרות - ואף צד רשמי לא אישר את הדיווחים. הטענות שמעלים מארגני המשט נועדות ככל הנראה לצייר תמונה של כוח חסימה מול כלי השיט שלהם, עוד לפני כל עימות ממשי.

עד כה לא ידוע אם מדובר בכלי שיט ישראליים, מסחריים, או גורם אחר - זהות הכלים נותרת עלומה לחלוטין. ישראל לא מסרה כל הודעה רשמית בנוגע לאירוע, והפעילים עצמם הם המקור היחיד לדיווחים, ללא כל אישור חיצוני לטענותיהם.

חשוב לציין שאין בידינו תיעוד עצמאי לטענות אלה. כל המידע הזמין בשלב זה מגיע מפעילי המשט עצמם, שיש להם אינטרס ברור ביצירת לחץ תקשורתי ובהגדרת עצמם כקורבנות עוד לפני כל הכרעה בים. הטענות על כלי שיט לא מזוהים מעוררות שאלות - ייתכן שמדובר בשלב ראשון של מעקב, אך גם ייתכן שהפעילים מנסים ליצור נרטיב דרמטי. אם מדובר בכוחות ישראליים, הדרך המקובלת עד כה הייתה זיהוי עצמי ומסירת הוראות להסתלקות.

במקביל, במערכת הביטחון הישראלית לא ממתינים בשקט. על פי הדיווחים, חיל הים הישראלי, שב"ס וכוחות מיוחדים נוספים נערכים לסיכול כל ניסיון לפרוץ את המצור הימי - מערך רב-זרועי שנועד לנטרל את המשט עוד לפני שיגיע לחופי הרצועה.

ישראל ניסתה לסכל את המשט דרך ערוצים דיפלומטיים - ללא הצלחה. גם ארצות הברית פנתה לטורקיה וביקשה למנוע את יציאת הספינות - גם כן ללא תוצאה. המשמעות היא שהמשט יצא בידיעה ובתמיכה פומבית של הממשל הטורקי, מה שהופך את האירוע לאחר מדינתי לכל דבר, לא רק לפעולה של ארגון אזרחי.

החשש הגדול בירושלים אינו רק מהפעילים על הסיפון. בישראל מוטרדים מהאפשרות שספינות חיל הים הטורקי יתקרבו לאזור ויתפתח עימות בין שני הצבאות. הערכת המצב כרגע היא שלא יווצר עימות ממשי בין חיל הים הישראלי לטורקי - אך גורמים דיפלומטיים פועלים מאחורי הקלעים כדי לוודא שזה נשאר כך. השאלה היא מה קורה אם יהיו נפגעים בהשתלטות.

ההשוואה למרמרה לא מקרית. האירוע מ-2010 גרם למשבר דיפלומטי חריף בין ישראל לטורקיה, שנמשך שנים. לאחר שהיחסים חודשו, גברה שוב האיבה בין שתי המדינות - בפרט מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ותגובת ישראל בעזה. טורקיה של ארדואן מחזיקה בעמדה עוינת גלויה כלפי ישראל, וארדואן הפך את תמיכתו בעניין הפלסטיני לנדבך מרכזי בתדמיתו האזורית. הפעם, הרקע הגיאופוליטי שונה - ה-IHH לא מסתיר את מטרותיו. ישראל מוצאת עצמה בעמדה שבה כל תרחיש של השתלטות - גם ההצלחה בה - עלול לייצר גל תגובות בינלאומי. מכאן הדריכות בירושלים.

המשט התעכב בשל תנאי מזג אוויר ועגן לפרק זמן באי יווני. ההתפתחויות בים מגיעות בשלב שבו טרם ברור אם המשט ינסה להתקרב לחופי עזה, ומה יהיה הצעד הישראלי אם יעשה זאת. ישיבת הקבינט המבצעית שיקיים נתניהו מחר צפויה לקבוע את הכללים המחייבים - ועל תוצאותיה תלוי, במידה רבה, גם טיב היחסים בין ישראל לטורקיה בחודשים הקרובים.