מה שמתחיל כדרישה תקציבית עלול להפוך לכאב ראש כלכלי לכל אזרח ישראלי. משרד הביטחון דורש לקבל תוספת של 40 עד 45 מיליארד שקל לתקציב שנת 2026, והנושא עלה הערב בדיון אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו - כשמשרד האוצר מבהיר בפשטות: אין כסף, ואם הדרישה תאושר, לא תהיה ברירה אלא להעלות מיסים על כולם.
בדיון השתתפו נציגי משרד הביטחון, אנשי המועצה לביטחון לאומי ואנשי האוצר, לצד שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. על השולחן: דרישה שתכפיל כמעט לחלוטין את תקציב הביטחון המקורי לשנה הבאה.
כדי להבין את הגודל של הסכום הזה, צריך רקע. הצעת התקציב המקורית למשרד הביטחון לשנת 2026 עמדה על 112 מיליארד שקל. לאחר תוספות שאושרו בגין מבצע "שאגת הארי" נגד איראן, התקציב המאושר כבר הגיע ל-143 מיליארד שקל. כעת משרד הביטחון מבקש עוד 40 עד 45 מיליארד מעבר לכך, מה שיביא את התקציב הכולל ל-183 עד 188 מיליארד שקל - כמעט פי שניים מהמספר שהוצע בתחילת השנה.
במשרד האוצר לא מסתירים את כעסם. גורמים כלכליים בכירים מסרו לקראת הדיון כי הכסף הזה פשוט לא קיים. "אין את הכסף שמשרד הביטחון דורש וגם אין מאיפה להביא אותו", אמר גורם כלכלי בכיר. "להגדיל את הגירעון, לקחת חוב ולהביא את יחס החוב של ישראל ל-80% ללא סיבה מוצדקת - יהיה הרסני לכלכלה ויביא לאובדן אמון של כולם בכלכלה הישראלית".
הגורמים הוסיפו ביקורת חריפה במיוחד כלפי הדרך שבה הצבא מנהל את תקציבו. לדבריהם, "הצבא מנהל באופן שערורייתי את תקציב הענק של 143 מיליארד שקל", וטענו שלפני כמה חודשים בלבד משרד הביטחון עצמו דרש את הסכומים שקיבל - ולא ברור מאיפה נוצר כעת הבור הכספי הגדול.
מצב הרזרבות התקציביות מצטייר כקשה במיוחד. נכון לעכשיו נותרה רזרבה תקציבית של כ-7 מיליארד שקל בלבד, שמיועדת להתמודד עם מבצע נוסף בלבנון. האוצר כבר העביר 30 מיליארד שקל למימון המלחמה עם איראן, וכעת - עם הדרישה החדשה - הקופה פשוט ריקה.
האזהרה המרכזית של אנשי האוצר ברורה וחדה: אם נתניהו יורה על אישור הדרישה, לא תהיה ברירה אחרת. "לא נותרה אופציה אחרת. אם נתניהו יורה על הגדלת התקציב, תובא בפניו תוכנית להעלאת מיסים אגרסיבית מאוד שתממן את זה. בכל מקרה הנזק לכלכלה יהיה אדיר אם מערכת הביטחון לא תדע לנהל את התקציב שלה טוב יותר", אמר הגורם הכלכלי.
מה שמחמיר את המצב עוד יותר הוא תרחיש שהאוצר חושש ממנו: אם נתניהו יחליט להשתמש בתקציב שיועד למערכה עצימה בלבנון לצרכים שוטפים של הצבא ללא קשר למבצע ספציפי, זה יפיל את הדומינו - ויחייב את ישראל להעלות מיסים בחדות כבר בתקופה הקרובה, בלי לחכות.
ההכרעה מונחת כעת בידיו של נתניהו. הדיון הערב אמור לגבש את כיוון ההחלטה, אך ספק אם יביא לפתרון מיידי כשהפערים בין שני המשרדים עמוקים כל כך. אם הביטחון ינצח בדיון הזה, השאלה לא תהיה אם המיסים יעלו - אלא רק כמה.
על רקע המתיחות התקציבית, גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת ישר, הצהיר היום בראיון בוועידת איגוד התאגידים העירוניים באילת כי לא יתפשר על חוק הגיוס גם במחיר בחירות נוספות. "על נושא הגיוס אני לא אתפשר", אמר, "גם במחיר בחירות נוספות. אני לא אסכים לקבל פירצה בתמורה להקמת ממשלה ושהמציאות תמשך." איזנקוט הציג נתון לפיו רק 48% מבני ובנות העם משרתים כיום, תקף בחריפות קריאות סרבנות חרדיות, ופרט מתווה שגיבש לפיו 3% בלבד בכל מחזור שנתי יישארו בישיבות - כאשר החברה החרדית עצמה תחליט מי הם.
צילום: גדי איזנקוטתוצאות הדיון אצל ראש הממשלה צפויות להתברר בשעות הקרובות, ויקבעו האם ישראל הולכת לעידן של מיסים כבדים או שמשרד הביטחון ייאלץ לקצץ בדרישותיו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה