כמעט 80% מתושבי רצועת עזה מעוניינים לקבל מידע על אפשרויות יציאה מהרצועה למדינה שלישית. כך עולה מסקר שנערך לאחרונה בידי מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), שהוצג לבכירי הדרג המדיני בישראל על פי שני גורמים ישראלים שנחשפו לתוכנו.
בסקר נשאלו תושבי הרצועה אילו נושאים יעניינו אותם לקבל לגביהם מידע נוסף. התוצאות היו חדות: קרוב ל-80% ביקשו מידע על מנגנון יציאה למדינה שלישית דרך מעבר רפיח ומעבר כרם שלום. רק 17.5% ביקשו מידע על היקפי המזון והסיוע ההומניטרי, ובקשות הנוגעות לנושאים רפואיים הומניטריים הגיעו לכ-2.5% בלבד. כלומר: עבור רוב הנשאלים, הבעיה המרכזית אינה אוכל או תרופות - אלא יציאה מהרצועה לגמרי.
הממצאים מגיעים בנקודת זמן קריטית. חמאס מסרב להתפרק מנשקו - תנאי מרכזי בתוכנית שיקום לאחר המלחמה שהציג דונלד טראמפ - וכל עוד הארגון מחזיק בשליטה, אופק השיקום נסגר. עבור תושבים רבים, המסקנה שעולה מהסקר פשוטה: אין טעם לחכות ל"מחר" בעזה.
צילום: דונלד טראמפמאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023 כבר יצאו מהרצועה למעלה מ-44,000 תושבים עזתים דרך מעבר כרם שלום ומעבר רפיח - ובהם מטופלים רפואיים ובעלי אשרות ויזה למדינות שלישיות. מעבר רפיח נפתח מחדש בחודש פברואר במסגרת הפסקת האש, ומאז יצאו דרכו כ-2,500 איש.
גורמים בכירים בישראל שהשתתפו בדיונים סביב הסקר מעריכים שהמספר האמיתי של המעוניינים לעזוב גבוה אף יותר מהנתון שנמדד. "ייתכן שחלקם לא הבינו את השאלה שנשאלו, או שחששו לומר את הדבר בפומבי", אמר גורם ביטחוני בדיון. ההנחה היא שבחברה שבה חמאס שולט ועוקב, להביע בגלוי רצון לעזוב זו לא בדיוק אמירה בטוחה.
כאן מונחת השאלה האמיתית שמי שהזמין את הסקר מנסה לענות עליה: עד כמה תמיכת האוכלוסייה בחמאס איתנה, ועד כמה היא פשוט אין-ברירה? הנתונים מצביעים על תמונה שחמאס - ולא רק ישראל - צריך לדאוג ממנה. כשציבור ברובו מעדיף לעזוב על פני להמשיך לחיות תחת שלטון הארגון, מדובר בבעיה לגיטימיות אסטרטגית עמוקה.
הסקר מגיע גם ברקע של דיון בינלאומי רחב יותר - הרעיון שקידם טראמפ להגירה מרצועת עזה נדחה בתחילה בזעם ערבי ובינלאומי. אבל אם 80% מהאוכלוסייה מביעה עניין ביציאה - גם בתנאים שבהם קשה לדבר בחופשיות - מסגרת הדיון מתחילה להיראות שונה.
גורמים ישראלים פירשו את הנתונים כביטוי לתסכול עמוק ולחיפוש אחר פתרון ארוך טווח מחוץ לעזה, לאור המציאות ההומניטרית הקשה, הקיפאון בשיקום והיעדר כל אופק ברור לשינוי בתנאי חיים.
בשלב זה לא ברור כיצד ינצל הדרג המדיני את נתוני הסקר, אם בכלל. אבל הצגתם לבכירים מרמזת שמתפ"ש מנסה לעצב מדיניות - ולהצביע על כיוון שבו חלקים נרחבים מהאוכלוסייה בעזה מוכנים ללכת, גם אם לא אומרים זאת בקול רם.
הנתונים מחזקים את ההערכה שהפתרון לעזה כבר אינו שאלה רק ביטחונית - אלא גם שאלה של רצון אוכלוסייה שחיה תחת שלטון שמסרב לשחרר אותה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה