אל על פרסמה היום (רביעי) את הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2026, ותמונת המצב היא של שתי תקופות שונות לחלוטין בתוך שלושה חודשים: ינואר-פברואר עם מטוסים מלאים ורווחים צפויים, ואז מרץ שכמעט לא היה קיים. הסיבה ידועה - מבצע שאגת הארי, שסגר את המרחב האווירי של ישראל למשך 40 ימים ושיתק את נתב"ג עד ה-9 באפריל. התוצאה: הפסד נקי של 66.7 מיליון דולר, לעומת רווח של 96 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד - היפוך של כמעט 163 מיליון דולר בשורה התחתונה.
ההכנסות של החברה צנחו ב-27.3% מ-773.7 מיליון דולר ל-562.4 מיליון דולר. ה-EBITDAR, מדד רווחיות תפעולית שמשמש להשוואה בין חברות תעופה, קרס מ-213 מיליון דולר ל-16 מיליון דולר בלבד. שיעור תפוסת המושבים ירד מ-94% ל-83% - כי בימים שבהם נתב"ג כן פעל בצורה מוגבלת, המריאו טיסות חילוץ שלא היו מלאות. לפי הערכת החברה, בימים שבהם לא התקיימה כלל פעילות טיסתית עמד הנזק הישיר על כ-4 מיליון דולר ליום.
הנזק הכולל ממבצע שאגת הארי מוערך ב-145 מיליון דולר לאחר מס. מתוך סכום זה, כ-90 מיליון דולר כבר נרשמו בדוחות הרבעון הראשון, וכ-55 מיליון דולר נוספים צפויים להופיע בדוחות הרבעון השני. החברה מעריכה כי ללא המבצע הצבאי, הרבעון הראשון היה מסתיים ברווח של כ-23 מיליון דולר - פי 2.5 מהרווח שנרשם ברבעון המקביל של 2025. כלומר, הרבעון הזה לא רק נפל - הוא נפל מגובה שהיה אמור להיות גבוה במיוחד.
לא רק המבצע הצבאי אחראי לנזק. גם לפני שאגת הארי, בינואר-פברואר, ירדו הכנסות אל על ב-6.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הסיבה: חזרה הדרגתית של חברות תעופה זרות לנתב"ג, שהוריד את נתח השוק של אל על לכ-37% לעומת כ-44% שנה קודם לכן. גורם נוסף שכאב הוא התחזקות השקל מול הדולר בכ-14% ברבעון - מצב שנראה חיובי מנקודת מבט כלכלית כללית, אבל לאל על הוא בעיה: הוצאות השכר נקובות בשקלים, ועלייתן הסתכמה בכ-22 מיליון דולר נוספים לעומת הרבעון המקביל. סמנכ"ל הכספים גיל פלדמן ציין כי "מדיניות הגידור האפקטיבית שנקטה החברה הצליחה לצמצם חלק מהשפעת עליית מחירי הדלקים, אותה חווים בכלל שוק התעופה העולמי".
הנקודה שאל על ממהרת להדגיש היא ההתאוששות. ברגע שנתב"ג חזר לפעילות באמצע אפריל, נרשמה התנפלות של ישראלים על כרטיסי טיסה בקנה מידה שלא נראה כמוהו. חודש אפריל שבר את שיא המכירות החודשי של החברה בכל הזמנים, עם מכירת כרטיסים ושוברים בסכום של כ-560 מיליון דולר. ממוצע המכירות היומי בחודש שאחרי חג הפסח הגיע ל-21.3 מיליון דולר - צמיחה של 31% לעומת הנתון המקביל אשתקד. צבר ההזמנות בסוף אפריל עמד על 1.2 מיליארד דולר, לעומת כ-1 מיליארד דולר באפריל 2025 וכ-795 מיליון דולר באפריל 2024. זה לא רק התאוששות - זה שיא.
השאלה שמעניינת כל ישראלי שמחפש טיסה היא פשוטה: כשהביקוש פורץ שיאים וההיצע עדיין מוגבל, לאן הולכים המחירים? מנקודת מבט כלכלית בסיסית, כשיש יותר קונים מכרטיסים זמינים, המחיר עולה. אל על מודעת לכך, ולכן הודיעה על תוכניות להגדלת היצע המושבים ב-6% עד 10% לקראת הקיץ, פתיחת 10 יעדים חדשים, ותגבור קווים קיימים. האם זה יספיק כדי לאזן את הביקוש? זו שאלה שהתשובה עליה תתבטא ישירות בכרטיסי הטיסה שלכם.
מנכ"ל אל על לוי הלוי הצהיר כי "תוצאות הרבעון הראשון מוכיחות פעם נוספת את חוסנה האסטרטגי והפיננסי של אל על, המאפשר לחברה לנווט בהצלחה גם אל מול האתגרים המורכבים ביותר". הוא הדגיש כי החברה שמרה על יציבות פיננסית לאורך כל תקופת המשבר. נתון שתומך בטענה זו: יתרות הנזילות של החברה ביום 31 במרץ - שיא המשבר - עמדו על כ-1.9 מיליארד דולר במזומנים, פיקדונות והשקעות פיננסיות. הון עצמי של החברה הסתכם בכ-1.011 מיליארד דולר. בפשטות: אל על לא בסכנה פיננסית, היא פשוט עברה רבעון קשה.
בין ההחלטות האסטרטגיות שקיבלה החברה דווקא בתקופת המשבר: חתימה על הסכם קיבוצי עם ועדי העובדים, שנועד למנוע שביתות ולהבטיח יציבות תפעולית בעונת הקיץ העמוסה. במקביל, אל על מימשה אופציות לרכישת שישה מטוסי דרימליינר נוספים מבואינג, כאשר ארבעה מטוסים קיימים ישודרגו לדגם 787-10 - הגדול והמתקדם בסדרה. עוד צעד משמעותי: העברת פעילות מועדון הנוסע המתמיד מכאל לישראכרט בהסכם לעשר שנים, שלפי הערכות יתרום לחברה בין 100 ל-130 מיליון שקל לפני מס בממוצע שנתי. מספר חברי המועדון עומד היום על 3.06 מיליון, והחברה מעריכה שיגיע ל-4.2 מיליון עד 2030.
ההפסד של אל על ברבעון הראשון הוא בראש ובראשונה תוצר של אירוע ביטחוני חד-פעמי, לא של כשל עסקי. ההשוואה הרלוונטית היא לא לרבעון הראשון של 2025 - אלא לרבעון הראשון של 2023, שהיה עד כה ההפסד הרבעוני האחרון של החברה, בסכום של 34.3 מיליון דולר. הפעם הפגיעה כפולה. אבל הנתון שיקבע האם 2026 תהיה שנה טובה או גרועה עבור החברה הוא מה שיקרה ברבעונים השני והשלישי. לפי צבר ההזמנות הנוכחי, כל הסימנים מצביעים על עונת קיץ חזקה - שאלה אחת בלבד תלויה באוויר: האם שמי ישראל ישארו פתוחים.
הפסד של 67 מיליון דולר שנוצר תוך 40 יום של שיתוק מלא מציב בפרספקטיבה עד כמה רגיש ענף התעופה לאירועי ביטחון, ועד כמה גורל מחירי הטיסות לקיץ תלוי לא רק בהחלטות של חברת תעופה - אלא בהחלטות הרבה יותר גדולות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה