צ'כיה מבטיחה: תחסום סנקציות האיחוד האירופי על ישראל

כמעט שנתיים אחרי הטבח, ישראל לא עצרה. לפי דיווח נרחב של וול סטריט ג'ורנל, מערכת הביטחון הישראלית בנתה רשימה של אלפי מחבלים שהשתתפו במתקפת 7 באוקטובר - ומאז עובדת בשיטתיות לחסל או ללכוד כל אחד מהם. מדובר באחד ממבצעי החיסול האישיים והטכניים ביותר בתולדות הלחימה המודרנית.

הרשימה הוקמה בעקבות הטבח שבו נרצחו כ-1,200 בני אדם וכ-250 נחטפו לרצועת עזה. לשם כך הוקם כוח מיוחד שמטרתו ברורה: להרוג או ללכוד כל מי שתכנן את הטבח, השתתף בו, או הצטרף אליו בשטח. כל שם ברשימה נבדק, מזוהה ומסומן - גם אם מדובר במחבל שנראה רק לרגע בסרטון.

אחד המקרים הבולטים מתייחס לחטיפתה של נועה ארגמני ממסיבת הנובה. ארגמני נראתה בסרטון שנצרב בזיכרון הישראלי והעולמי - נגררת על אופנוע, דחוקה בין שני מחבלים, זועקת "אל תהרוג אותי". לאחר שחרורה, אחרי 245 ימים בשבי, אותרו שני הגברים שנראו לצידה בסרטון. שניהם חוסלו בתקיפות אוויריות נפרדות.

הדיווח חושף עד כמה ישראל מתעקשת שאף משתתף בטבח לא יחמוק. גם נהג טרקטור שפרץ את גדר הגבול בבוקר 7 באוקטובר זוהה כמעט שנתיים לאחר מכן - ואותר וחוסל בתקיפה אווירית בעת שהלך ברחוב, כאיש מן השורה.

הכלים שבהם נעזרת ישראל משלבים מודיעין אנושי, יירוטי תקשורת, חקירות של עצורים עזתים, ניתוח סרטונים מרשתות חברתיות ותוכנות זיהוי פנים. מחבלים שתיעדו את עצמם בזמן הטבח, פרסמו סרטונים ברשתות, או התקשרו הביתה כדי להתפאר במעשיהם, סיפקו למעשה חלק מחומר הראיות שנגדם. ההפכה האירונית: הרצון להתגאות הפך לאישור זהות.

לפי גורמי ביטחון ישראלים, כוחות הביטחון מסמנים מחבל כיעד לחיסול גם ללא משפט, אם קיימות לפחות שתי ראיות הקושרות אותו להשתתפות בפשעים שבוצעו ב-7 באוקטובר. אנשי מודיעין צבאי ושב"כ עוברים על תיעודים, מצלמות גוף, שיחות וחקירות, ומנסים לבנות תמונת זיהוי מדויקת: מי השתתף, מה בדיוק עשה, ואיפה הוא נמצא כעת.

החיסולים לא עצרו גם לאחר הסכם הפסקת האש בעזה ושחרורם של החטופים האחרונים שנותרו בחיים. ישראל טוענת כי היעדים שמותקפים הם מחבלים המהווים איום פעיל - בין אם בשל התקרבות לקו הצהוב, ובין אם בשל תכנון מתקפות חדשות.

הבוקר דווח גם על חיסול שני מחבלים חמושים בדרום לבנון, לא רחוק מהגבול עם ישראל, מול היישובים דובב ויראון. תצפיות צה"ל זיהו אותם במרחק מאות מטרים מהגבול. מיד לאחר הזיהוי ובמעקב רציף של הכוחות, החמושים הותקפו וחוסלו בתקיפה אווירית. סריקות שבוצעו לאחר מכן לא העלו ממצאים של חשודים נוספים במרחב. בצה"ל הדגישו כי "האירוע הסתיים", ושמירת קשר עם היישובים הסמוכים נמשכת.

במקביל, שר החוץ הצ'כי פטר מצ'ינקה השמיע היום הצהרה חדה בפראג, לאחר פגישתו עם שר החוץ הישראלי גדעון סער: צ'כיה תחסום כל ניסיון להטיל סנקציות סחר חדשות על ישראל במסגרת האיחוד האירופי - גם אם תיאלץ לעשות זאת לבדה. ההצהרה מגיעה על רקע חששות ישראליים גוברים לאחר שהונגריה, שנהגה לבלום החלטות עוינות כלפי ישראל בבריסל, זנחה את מדיניותה עם תחלופת השלטון בבודפשט.

"מתנהלים באיחוד האירופי ניסיונות בלתי פוסקים להעלות סנקציות חדשות נגד ישראל", אמר מצ'ינקה במסיבת העיתונאים. "צ'כיה תתייצב לצד ישראל מרגע זה ואילך. לא נאפשר עוד שום סנקציות מסחריות נוספות גם אם נצטרך לחסום זאת כמדינה יחידה. אנו בהחלט לא נאפשר שום השעיה או הקפאה של הסכם האסוציאציה של ישראל עם האיחוד האירופי, בין אם במלואו ובין אם של חלקים כלשהם ממנו. בנקודה הזו העמדה שלנו תהיה ברורה: לא".

הרקע להצהרה: לאחר שראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן הפסיד בבחירות, בודפשט זנחה את מדיניות הווטו שנהגה לנהל לטובת ישראל. מיד עם היפוך המדיניות ההונגרית, האיחוד האירופי הטיל סנקציות על ארגונים הקשורים לבנייה בהתנחלויות ועל אישים נוספים. כעת מתחייבת פראג למלא את החלל שנוצר. מצ'ינקה הוסיף כי צ'כיה תחפש גם קבוצות תמיכה בנושאים הדורשים רוב מיוחס, "כדי ששום צעדים אגרסיביים נוספים מצד האיחוד האירופי לא יפגעו במדינת ישראל". חלק מההחלטות הדרמטיות ביותר שעל הפרק, כולל השעיית הסכם האסוציאציה, דורשות הסכמה פה אחד מכלל 27 מדינות האיחוד, כך שהתנגדות מדינה אחת מספיקה כדי לחסמן.

מאחורי כל המהלך עומדת תפיסה ישראלית שאינה משתנה: הטבח אינו אירוע שהסתיים בשחרור החטופים או בהפסקת האש. מבחינת מערכת הביטחון, כל מי שהשתתף בו נותר יעד - גם חודשים ארוכים לאחר מכן, גם אם ניסה להיטמע בחזרה בתוך אוכלוסיית עזה.