ניו יורק טיימס מגן על טור האשמות האונס של עצירים פלסטינים: "לא מצאנו טעויות"

ה"ניו יורק טיימס" עמד מאחורי טור הדעה של הכתב ניקולס קריסטוף, שבו טען כי ישראל מנהלת מערכת שיטתית של תקיפות מיניות נגד עצירים פלסטינים, בין היתר באמצעות כלבים מאומנים. בתגובה שפורסמה בין חמישי לשישי, ראש מדור הדעות של העיתון קת'לין קינגסבורי, לצד קריסטוף עצמו, הצהירו כי הטור עמד בסטנדרטים גבוהים של דיוק והוגנות - וכי סקירה מחדש של הביקורות שהתקבלו לא חשפה כל טעות.

הטור המקורי, שפורסם בתחילת השבוע שעבר, הציג עדויות של 14 פלסטינים שלטענת קריסטוף הותקפו מינית בידי מתנחלים ואנשי מערכת הביטחון. הוא הסתמך גם על שלושה סקרים, עבודתם של תשעה ארגוני זכויות אדם ושני עורכי דין ישראלים. הטור עורר סערה עזה בישראל: ראש הממשלה בנימין נתניהו הגדיר אותו "עלילת דם" ו"אחד השקרים המחרידים והמעוותים ביותר אי פעם נגד ישראל בעיתונות המודרנית". נתניהו ושר החוץ גדעון סער הנחו לפתוח בתביעת דיבה נגד העיתון. קוראים ביטלו מנויים, ומבקרים רבים טענו כי מדובר ב"תעמולה של חמאס".

קינגסבורי הסבירה בתגובה הרשמית כי לפני הפרסום עבר הטור הליך בדיקת עובדות קפדני, שבמסגרתו כל עדות ואנקדוטה שקריסטוף דיווח עליה נבדקה מול מקורות עצמאיים. גם מחלקת הסטנדרטים והיועצים המשפטיים של העיתון בחנו את הטור. "לאחר הפרסום בדקנו מחדש את האתגרים העובדתיים שעלו - העורכים לא מצאו טעויות", מסרה. עם זאת, העיתון הודה כי בעקבות הביקורת בוטלו מנויים - אך ציין במקביל כי "כמה מהקוראים היהודים שלנו אמרו שהם אסירי תודה שהוא פורסם".

אחת הטענות הבולטות שעוררו ביקורת היא ההאשמה בדבר אונס פלסטינים על ידי כלבים. קריסטוף אמר כי "שקל בזהירות אם לכלול את זה", אך בסוף עשה זאת מאחר שהעד ציין שחלק את הדברים עם ארגון "המועצה הפומבית נגד עינויים בישראל". הוא הפנה לכתבה בבי-בי-סי מדצמבר 2025 שבה תיאר עציר פלסטיני כי עבר תקיפה מינית על ידי כלב בעידוד סוהרים. המבקרים טענו לעומתו כי המאמרים הרפואיים שאליהם הפנה כביכול לביסוס הטענה מתארים דווקא תקריות של תקיפה של כלבים על ידי בני אדם - לא ההפך.

ביקורת נפרדת הופנתה לכך שהטור כלל ציטוט מראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שהופיע מיד לאחר תיאורי ההתעללות המינית. אולמרט אמר לקריסטוף כי "יש פשעי מלחמה שמבוצעים מדי יום ביהודה ושומרון" - אך יומיים לאחר הפרסום התכחש לדרך שבה הוצג בטור. בהצהרה שפרסם, אולמרט כתב כי "הכתבה כוללת טענות חמורות בצורה יוצאת מן הכלל: שהרשויות בישראל הנחו לאנוס ילדים, שכלבים שימשו ככלים לתקיפה מינית, שעינויים מיניים הם מדיניות מערכתית של המדינה. אני לא נתתי תוקף לטענות האלו. אין לי כל מידע שתומך בהן".

ביקורת נוספת נסבה סביב מקורות הטור. אחד העדים המצוטטים, סמי א-סעי, שיבח את חמאס ואת טבח 7 באוקטובר ונכלא בגין הסתה, אך הוצג בטור כעיתונאי עצמאי שסיפר על תקיפה מינית שעבר. קינגסבורי הגנה על הכללתו: "מדור הדעות של הטיימס לא קובע שעדותו של אדם בנוגע לתקיפה מינית היא מהימנה או לא בהסתמך על הפרסומים שלו ברשתות החברתיות". קריסטוף הוסיף כי "אין לבטל אוטומטית את עדויותיהם של אנשים בגלל הזהות או האמונות שלהם".

גם ההסתמכות על ארגון Euro-Med עוררה שאלות קשות, בשל הקשרים בין יו"ר הארגון לחמאס. קריסטוף אמר כי "לא ניתן לפטור בקלות את תמיכת יו"ר הארגון במתקפת חמאס ב-7 באוקטובר", אך הדגיש כי המידע שיוחס לו לא שימש לבדו אלא לצד תשעה גופים נוספים, בהם האו"ם וארגון בצלם. לדבריו, "יורומד לא היה מעורב באיתור הקורבנות שאת עדויותיהם הבאתי".

שאלה נפרדת שנדונה בתגובה הרשמית היא עצם פרסום הטור במדור הדעות ולא במחלקת החדשות. קינגסבורי הסבירה כי ההבדל הוא "בצורה ובמטרה": טור דעה מבקש מהקורא לשקול טענה, בעוד שמחלקת החדשות מתמקדת בחשיפת ואימות מידע חדשותי. עם זאת, ציינה כי גם טורי דעה נדרשים לעמוד בסטנדרטים גבוהים. המבקרים, לעומת זאת, ראו בפרסום דווקא במדור הדעות עדות לכך שהטענות לא היו שורדות את הרף המקצועי הנדרש בחדר החדשות. לפי דיווח באתר האמריקני Puck, גם כתבים בתוך מערכת העיתון סבורים כך. גורם בתוך המערכת אמר כי "מחלקת הדעות פוגעת באמינות המותג כולו ומורידה את הרמה המקצועית של כולנו פעם אחר פעם".

נתניהו וסער צפויים להניע את תביעת הדיבה נגד העיתון, ואילו ה"ניו יורק טיימס" לא הצביע על כל כוונה לסגת מעמדתו או לתקן את הטור.