ממשלת הולנד הודיעה רשמית על הטלת איסור על ייבוא ומכירת סחורות המיוצרות ביהודה ושומרון. ראש ממשלת הולנד רוב יטן הציג את ההחלטה בעצמו ואמר כי "מטרת האיסור היא למנוע כל תרומה באמצעות פעולות כלכליות לכיבוש הלא-חוקי".
זו לא הצהרת כוונות בלבד. הקבינט ההולנדי כבר הגיש את ההצעה למועצת המדינה לדיון מזורז, כשהאיסור צפוי להיכנס לתוקף בהמשך. הצעד מוגדר כאמצעי משפטי מחייב, לא כהמלצה.
תוכן האיסור רחב יותר ממה שנשמע בפרסומים הראשונים. הוא חל על אזרחים ועל גופים חוקיים בנוגע לייבוא, רכישה ומכירה של סחורות ממקורות ביהודה ושומרון, וכן על סיוע עקיף ותיווך בעסקאות כאלה. במילים אחרות, לא רק היבואן הישיר עלול לעמוד בפני סנקציה, אלא כל מי שמסייע לשרשרת.
הולנד מבססת את הצעד על הטענה שישראל מנהלת הרחבת יישובים מתמשכת ביהודה ושומרון, מלווה בהגברת אלימות, ושפעילות כלכלית הקשורה ליישובים מהווה הפרה של החוק הבינלאומי. לפי עמדה זו, ייבוא הסחורות אינו רק מסחר שגרתי, אלא השתתפות פעילה בפעולות שהולנד מגדירה כבלתי חוקיות.
הצעד ההולנדי מגיע בתקופה שבה לחצים כלכליים ומשפטיים על ישראל ממדינות אירופה נמצאים בעלייה. הולנד, שנחשבה בעבר לאחת המדינות הידידותיות יותר לישראל בתוך האיחוד האירופי, נוקטת צעד שהוא בעיקרו פוליטי, גם אם מוגש בלבוש משפטי. המהלך שוב מדגיש כיצד לחץ ציבורי ופרלמנטרי באירופה מתרגם בהדרגה לרגולציה מחייבת.
השאלה שאינה נענית בהודעות הרשמיות היא כמה מסחר מדובר בו בפועל. ייצוא מיהודה ושומרון להולנד אינו נפח עסקי עצום, אך הסימבוליקה של צעד מחייב כזה, במדינה שחתמה על הסכמי שיתוף פעולה מרובים עם ישראל, היא זו שיש לה משקל.
ממשלת ישראל טרם פרסמה תגובה רשמית להחלטה. ההמשך צפוי להתבהר כשמועצת המדינה ההולנדית תסיים את הדיון המזורז ויקבע מועד כניסת האיסור לתוקף.
ממשלת הולנד הפכה את הלחץ הדיפלומטי על ישראל לאמצעי רגולטורי מחייב, ועיניים נשואות כעת למדינות אירופה נוספות שעשויות לעקוב אחריה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה