טראמפ חוסם גרין קארד בתוך ארה"ב: עשרות אלפי ישראלים יאלצו לחזור לישראל

ממשל דונלד טראמפ הודיע על שינוי מדיניות דרמטי שיהפוך את חייהם של מאות אלפי מהגרים, ובהם רבבות ישראלים, לסיוט בירוקרטי. רשות האזרחות וההגירה האמריקנית הכריזה כי מעכשיו, בקשות לגרין קארד של זרים השוהים בתוך ארצות הברית לא יאושרו - כמעט בשום מקרה.

טראמפ זורק את ההצעה האיראנית לפח ומאיים: "עוד פעולת ניקוי" על הדרךצילום: דונלד טראמפ

ההנחיה החדשה, שנחתמה במזכר רשמי, מבטלת בפועל את הנוהג הנפוץ של "שינוי מעמד" - הליך שאפשר עד כה לסטודנטים, תיירים ועובדים זמניים לעבור לתושבות קבע מבלי לעזוב את האמריקה. מעכשיו, כל מי שרוצה גרין קארד יאלץ לטוס חזרה לארץ מוצאו ולהמתין שם להחלטה מהקונסוליה האמריקנית המקומית. אישור הליך השינוי בתוך ארה"ב יינתן רק ב"נסיבות חריגות במיוחד" - ניסוח שעורכי דין מתארים כמחסום בלתי עביר לרוב המוחלט של המבקשים.

דובר רשות ההגירה זאק קאהלר הסביר את ההיגיון מאחורי המהלך: "אנשים שאינם מהגרים, כמו סטודנטים, עובדים זמניים או אנשים עם אשרות תייר, מגיעים לארה"ב לזמן קצר ולמטרה מסוימת. המערכת שלנו בנויה כך שהם יעזבו לאחר סיום ביקורם. שהייתם לא אמורה לתפקד כצעד הראשון בתהליך הגרין קארד". קאהלר הוסיף כי כאשר זרים מגישים בקשה ממדינת האם שלהם, הדבר "מפחית את הצורך לאתר ולהרחיק את אלה שמחליטים להישאר בארה"ב שלא כחוק לאחר שבקשת התושבות שלהם נדחתה".

המספרים חושפים את הגודל האמיתי של המכה. בשנת 2024 הוענקו בארצות הברית קרוב ל-מיליון וחצי כרטיסי גרין קארד. מתוכם, יותר מ-820 אלף אושרו עבור אנשים שכבר שהו בתוך ארה"ב ועברו את הליך שינוי המעמד - ההליך שהמדיניות החדשה חוסמת. רק מקרה הנישואים לאזרח אמריקני כולל מדי שנה כ-רבע מיליון בקשות, כאשר מעל 70% מהן הוגשו מתוך גבולות ארה"ב.

עבור הקהילה הישראלית בארצות הברית, שמונה עשרות אלפי חברים עם אשרות זמניות, ההשלכות מיידיות ומוחשיות. עובדי הייטק עם אשרות עבודה שנישאו לאזרחים אמריקנים, סטודנטים שמצאו עבודה לאחר לימודיהם, תיירים שהרחיבו את שהייתם - כולם ייאלצו כעת לעלות על מטוס לישראל ולהמתין שם, בזמן שבני זוגם האמריקנים נותרים מן הצד. משך ההמתנה? יכול להימשך חודשים, ולעיתים שנים.

עורכי דין לענייני הגירה ובכירים לשעבר במחלקה לביטחון המולדת מזהירים מפני תוצאות הרסניות. לדבריהם, המדיניות צפויה לגרום להפרדת משפחות לתקופות ממושכות - וזאת בזמן שהמערכת הקונסולרית האמריקנית מעבר לים כבר כורעת תחת עומס קיים. כלומר, גם כשהמבקש מגיע לקונסוליה בארץ מוצאו, המחסור בכוח אדם שם ייצור פקק שיוסיף ויאריך את ההמתנה.

ניתן לקרוא את המהלך הזה בפשטות כצעד נוסף בסדרת ההידוקים שממשל טראמפ מוביל מאז ינואר. אבל מבחינה מבנית, המשמעות עמוקה יותר: זוהי העברה שיטתית של מרכז הכובד מההגירה "מבפנים" - שבה הפרט כבר נמצא בשטח ומשלב חיים - להגירה "מבחוץ", שבה האדם נשאר זר עד שהמדינה מחליטה אחרת. ההבדל בין שני המודלים הוא לא רק נוהלי, אלא גם כוחי: בשיטה הישנה, הפרט כבר חי בתוך המערכת ויש לו משאבים להגן על עצמו. בשיטה החדשה, הוא ממתין בחו"ל, תלוי לחלוטין בהחלטה ביורוקרטית שיש לה עומס, שיקול דעת - ועכשיו גם הנחיה להקשיח.

במזכר הרשמי מובהר כי קציני ההגירה יבדקו כל מקרה לגופו ויכריעו אם "נסיבות חריגות" אכן מתקיימות - אך לאור הניסוח המצמצם, עורכי הדין מעריכים שמדובר בשסתום שיפתח לעיתים נדירות בלבד. ההנחיה אמנם לא קיבלה עדיין תוקף חקיקתי מחייב, אך ברמה המעשית היא כבר מחייבת את קציני ההגירה בשטח להחיל אותה.

הצעד צפוי לעורר גל של עתירות משפטיות מארגוני הגירה ומהגרים שכבר נמצאים בתהליך מתקדם של שינוי מעמד - ובמיוחד מאלה שיחויבו כעת לנסוע, לאחר שנים של תכנון וציפייה, לארץ שאותה כבר שייכת לעבר.