הניו יורק טיימס מסרב לסגת מהטור על אלימות מינית נגד עצירים פלסטינים

הניו יורק טיימס לא מתכוון להתכופף. בתגובה לגל הביקורת שפרץ בישראל ובמערכת העיתון עצמה, פרסמו הכתב זוכה הפוליצר ניקולס קריסטוף וראשת מדור הדעות קתלין קינגסבורי הצהרה נחרצת: הם עומדים מלוא הקומה מאחורי הטור שפרסמו, שכלל עדויות של 14 עצירים פלסטינים על אלימות מינית שיטתית מצד אנשי כוחות הביטחון הישראליים, כולל טענות קיצוניות במיוחד על שימוש בכלבים לביצוע תקיפות מיניות. "הטור עבר הליך בדיקת עובדות קפדני. לאחר הפרסום בדקנו מחדש את האתגרים העובדתיים שעלו - העורכים לא מצאו טעויות", הצהירה קינגסבורי.

הטור, שפורסם במדור הדעות תחת הכותרת "השתיקה שמלווה את אונס הפלסטינים", הצית סערה בינלאומית. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ גדעון סער הגדירו אותו כ"אחד השקרים המעוותים והמחרידים ביותר שפורסמו נגד ישראל בעיתונות המודרנית", ונתניהו הוסיף והאשים את העיתון בהפצת "עלילת דם". בעקבות הפרסום הורו השניים לפתוח בהליך הגשת תביעת דיבה נגד הניו יורק טיימס. העיתון כבר הגיב לכך בקצרה: "איומים משפטיים לא ימנעו עיתונות עצמאית".

התגובה הרשמית של העיתון הגיעה בצורת טור נוסף, שבו קריסטוף וקינגסבורי ענו על שאלות שקוראים כתבו למערכת. קינגסבורי הצהירה כי "קריסטוף בנה גוף נרחב של ראיות בנוגע להתעללות בעצירים בישראל", והדגישה כי לפני הפרסום עבר כל עדות וכל אנקדוטה בדיקה מול מקורות עצמאיים, ולאחר מכן עברו הכתב והטור בחינה גם על ידי מחלקת הסטנדרטים והיועצים המשפטיים של העיתון. היא ציינה כי ארגוני זכויות אדם, כלי תקשורת ישראליים ובינלאומיים תיעדו בעבר מקרי התעללות הכוללים אלימות מינית, ואמרה כי העיתון לא פוסל עדות רק בגלל שמדובר בעצור או אסיר.

קריסטוף עצמו מסר כי ביקר בגדה המערבית וראיין 14 גברים ונשים שלדבריו עברו אונס או תקיפות מיניות אחרות. הוא הסתמך גם על שלושה סקרים, על עבודתם של תשעה ארגונים ושני עורכי דין ישראלים. לדבריו, לגבי כל מרואיין שצוטט בטור, הוא שוחח גם עם עד ראייה, קרוב משפחה, עורך דין, עובד סוציאלי, ובמקרה אחד גם עם גורם שמסר עדות לאו"ם. קריסטוף הדגיש כי כתב בבירור בטור עצמו ש"אין ראיות לכך שמנהיגי ישראל הורו על אונסים", וכי אי אפשר לדעת עד כמה ההתעללות נפוצה.

הטענה שתפסה את מרבית תשומת הלב הציבורית היא שכלבים אולפו לביצוע תקיפות מיניות על עצירים פלסטינים. ביקורת חריפה כינתה זאת "עלילת דם מודרנית". קריסטוף הגיב כי שקל בזהירות אם לכלול את הטענה, אך עשה זאת לאחר שהעד סיפר לו שחלק אותה עם הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, ארגון זכויות אדם ישראלי. הוא הפנה לכתבת הבי-בי-סי מדצמבר 2025 ובה תיאר עציר פלסטיני תקיפה דומה, והוסיף כי תחת משטר פינושה בצ'ילה נרשמו מקרים דומים של שימוש בכלבים.

מוקד ביקורת נוסף נגע לאמינות המקורות. אחד הארגונים שצוטטו בטור הוא "יורו-מד", שיו"ר שלו הביע תמיכה במתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. קריסטוף אמר כי "הזעם על הכללת הארגון מובן", אך הדגיש שציטוט מקור אינו מהווה תמיכה בעמדותיו, ושציטט בסך הכל תשעה ארגונים, כולל בצלם והאו"ם. מקרה בעייתי נוסף היה ציטוט ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שהופיע בטור מיד לאחר תיאורי ההתעללות. כשני ימים לאחר הפרסום, אולמרט הצהיר כי קריסטוף לא ייצג כהלכה את השיחה ביניהם, וכי לא אישר שום טענה על אונס שיטתי: "אין לי כל מידע שתומך בהן, כפי שאמרתי למר קריסטוף".

בתוך מערכת הניו יורק טיימס עצמה נשמעה ביקורת בפני הגיבוי הרשמי. לפי דיווחים, כתבים במחלקת החדשות מאמינים כי הטור לא היה שורד את תהליך בדיקת העובדות שלהם. גורם במערכת מסר כי "אנו מרגישים שמחלקת הדעות פוגעת באמינות המותג כולו ומורידה את הרמה המקצועית של כולנו פעם אחר פעם". עובד נוסף צוטט בעיתון אמריקני כאומר: "נמאס לי להתבייש". קינגסבורי הסבירה את ההבדל בין מדור הדעות לחדר החדשות: "טור דעה מבקש מהקורא לשקול טענה, ואילו חדשות חושפות עובדות. אך גם טורי דעה נדרשים לעמוד בסטנדרטים גבוהים של דיוק".

קריסטוף דחה גם את הטענה שהטור פורסם כהסחת דעת מהדוח הישראלי על פשעי המין של חמאס ב-7 באוקטובר. לדבריו, הטור היה בהליכי עריכה ובדיקת עובדות שבועות לפני שהדוח פורסם, ו"העיתון לא עודכן לגבי הדוח בזמן. ברגע שפורסם, סיקרנו את ממצאיו". קינגסבורי הוסיפה כי מחלקת החדשות של העיתון תיעדה באופן מקיף את התקיפות המיניות שביצעו מחבלי חמאס, ושהביקורת שלפיה מדובר בהסחת דעת אינה מוצדקת. קריסטוף התייחס גם לחשש כי הטור מחריף אנטישמיות, וענה כי "הפתרון הוא לא להסיט את המבט", והשווה זאת לסיקור פשעי חמאס למרות החשש מהגברת איסלאמופוביה.

בתוך הסערה, בעיתון הודו כי חלק מהקוראים ביטלו את מנוייהם בעקבות הפרסום. אך קינגסבורי ציינה שגם קוראים שציינו שהם יהודים כתבו להודות לעיתון על שפרסם את הטור. תביעת הדיבה שנתניהו וסער הורו להגיש, שסכומה טרם פורסם, צפויה להיות המשך ישיר של העימות בין ירושלים לניו יורק, עימות שנראה כעת רחוק מרגיעה.