הקבינט דן הערב בחופש הפעולה בלבנון על רקע ההסכם עם איראן

הקבינט המדיני-ביטחוני מתכנס הערב לדיון דחוף על הזירה הלבנונית, בזמן שהסכם בין ארה"ב לאיראן נמצא בשלביו האחרונים. הדיון נועד לענות על שאלה אחת ברורה: כיצד ישראל מונעת חזרה למציאות של "ה-6 באוקטובר" בגבול לבנון, בעולם שבו איראן מקבלת הסדר דיפלומטי עם וושינגטון.

במוצאי שבת שוחח ראש הממשלה נתניהו עם הנשיא טראמפ. על פי גורם מדיני בכיר, נתניהו הבהיר כי ישראל תשמור על חופש פעולה "מול איומים בכל הזירות, כולל לבנון". טראמפ, לפי אותו גורם, חזר ואישר את תמיכתו בעיקרון הזה. בנוסף, הנשיא האמריקני הדגיש בשיחה כי לא יחתום על הסכם סופי מול איראן ללא פירוק מלא של תוכנית הגרעין והוצאת כל האורניום המועשר משטח איראן.

ואולם מאחורי הקלעים התמונה פחות נוחה לישראל. חבר קבינט ביטחוני אנונימי אמר בשיחה פרטית כי אם הפרטים המדווחים על ההסכם נכונים - מדובר בעסקה "גרועה מאוד". לפי הדיווחים, מסמך ההבנות שעומד על השולחן יאריך את הפסקת האש הקיימת בעוד 60 יום, יפתח מחדש את מצר הורמוז לתנועה בחינם, ויקפיא סנקציות על נפט איראני - בעוד נושא הגרעין יידחה לדיונים עתידיים. בנוסף, ההסכם כולל לכאורה סעיף להפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה, אך ללא פירוז הארגון.

"האיום המיידי כעת הוא האפשרות שחיזבאללה יחזור למשוואת תגובה", אמר גורם ישראלי המעורה בפרטים. "כרגע אנחנו במצב שבו ישראל מסכלת והם לא מגיבים. השאלה היא מה קורה אם חוזרים למצב של תקיפה-תגובה-תקיפה-תגובה. אי אפשר להרשות מציאות שבה כל מחסן אמל"ח בלבנון יהפוך להתלבטות אם לתקוף או לא". הגורם הוסיף: "אי אפשר להשאיר את הסיטואציה הזאת באוויר חודשים. צריך להחליט איך לא חוזרים למצב שבו נותנים לחיזבאללה להתעצם, אבל גם לא נכנסים לפינג-פונג בלתי נגמר".

בירושלים מדגישים שאין כוונה לסגת מרצועת הביטחון בדרום לבנון. על פי הגורמים, ישראל מחזיקה כיום ברצועה בעומק של 7-8 קילומטרים לאורך חלקים מהגזרה - יותר ממה שהיה קיים לפני המערכה. האמריקאים מקבלים לפי שעה את הדרישה הישראלית להמשיך ולפעול נגד איומים מתהווים. אבל בירושלים כבר מזהים פער: "האמריקאים אומרים - תעמדו ברצועת הביטחון ותסכלו איומים. אבל אם חיזבאללה יתחיל להגיב באופן קבוע, ישראל תצטרך להרחיב את הפעולה. פה מתחילה הבעיה".

בישראל גם מעריכים שהמצב של איראן הוא נחות ממה שהיה לפני המערכה. "איראן חטפה פגיעה קשה בכלכלה, בתעשיות, בתשתיות ובסיכול בכירים", אמר הגורם. "המצב שלה היום גרוע משמעותית". ועדיין, גם ללא "הסכם מושלם", הדאגה בישראל היא שמדובר בהסדר שנותן לאיראן "זמן, כסף ושקט אזורי, בלי פירוק אמיתי של היכולות הגרעיניות והטרוריסטיות".

הביקורת על ההסכם המתגבש לא מגיעה רק מירושלים. בסנאט האמריקני, סנטור טד קרוז כתב כי הוא "מוטרד עמוקות" מהפרטים המדווחים. "אם התוצאה של הכל תהיה משטר איראני שעדיין בשליטת אסלאמיסטים הקוראים 'מוות לאמריקה', שמקבל מיליארדי דולרים, יכול להעשיר אורניום, ומחזיק בשליטה אפקטיבית על מצר הורמוז - אז זו תהיה טעות אסונית", כתב קרוז. סנטור לינדזי גרהם הזהיר בתורו כי הסדר שמשאיר את איראן חזקה באזור יהפוך לכאב ראש ארוך טווח לישראל. גם מזכיר המדינה לשעבר מייק פומפאו השווה את המתווה להסכם הגרעין מעידן אובמה.

מזכיר המדינה מרקו רוביו אמר היום כי הוא מצפה לחדשות נוספות בשעות הקרובות, אך הדגיש שהמטרה העיקרית היא למנוע מאיראן נשק גרעיני. "יש התקדמות. זה לא סופי. המטרה היא שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני, בוודאי לא כל עוד טראמפ הוא הנשיא", אמר. בטהרן מצדם הכחישו שהסכימו למסור את מאגר האורניום המועשר, ודיווחים איראנים ציינו כי יש עדיין מחלוקת על סעיפים מרכזיים.

את הניהול האישי של כל ההערכות והמגעים מחזיק נתניהו בידיו. גורמים המעורים בפרטים מסרו כי השר רון דרמר חזר לקחת חלק בדיונים, אם כי "לא במתכונת מלאה אלא במתכונת מילואים". לדבריהם: "ראש הממשלה מנהל את האירוע הזה אישית". מה שישראל מגדירה כ"הסכם טוב" - פירוק מלא של תוכנית ההעשרה, הוצאת החומר המועשר, עצירת תעשיית הטילים ופירוק מערך הפרוקסי - נחשב בירושלים עצמה כלא ריאלי בשלב הנוכחי.

הדיון הקבינטי הערב צפוי להכריע כיצד ישראל ממצבת את עצמה אם וכאשר ייחתם מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן - ובעיקר אם תינתן לחיזבאללה נשימה מדינית בלי שישראל תקבל ערבויות מוצקות לחופש הפעולה שלה בצפון.