איראן שמה תנאים על שיחות הגרעין: "רק אחרי הסרת הסנקציות"

מחירי הנפט צנחו ביותר מ-6% לשפל של כשבועיים ביום שני, לאחר שבשווקים הגלובליים גברה ההערכה כי ארצות הברית ואיראן מתקרבות להסכם שיביא לפתיחה מחודשת של מצר הורמוז. נפט ברנט, אמת המידה הבינלאומית, ירד ב-5.85 דולר לחבית ונסחר סביב 97.69 דולר - מתחת לרף הסמלי של 100 דולר לראשונה מזה יותר מחודש. הנפט האמריקאי WTI איבד 5.75 דולר ונחת על 90.85 דולר לחבית.

הציפייה להסכם הציתה גל של אופטימיות בשווקים העולמיים. מדד ניקיי 225 ביפן זינק ביותר מ-3% ועבר לראשונה בהיסטוריה את רף 65 אלף הנקודות. החוזים העתידיים על נאסד"ק טיפסו ב-1.2%, החוזים על מדד S&P 500 עלו ב-0.7%, ומדד CSI 300 בסין הוסיף 0.48%. גם הדולר נחלש מול מטבעות מרכזיים, בעוד האירו והין התחזקו.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כתב ברשתות החברתיות כי המשא ומתן עם איראן "מתנהל בצורה מסודרת ובונה", אך הבהיר מיד שאינו ממהר. "אמרתי לנציגיי לא למהר לעסקה בזמן הזה," כתב טראמפ, והוסיף כי המצור האמריקאי על מצר הורמוז יישאר בתוקף עד להשלמת ההסכם. במקביל, טראמפ ממשיך לפרסם ברשתות תמונות של מטוסי קרב ופצצות, ומזכיר שאיראן אינה יכולה "לפתח או להשיג נשק גרעיני בשום אופן."

גורם איראני בכיר חשף כי ארצות הברית נסוגה משתי הבנות מרכזיות שהושגו כבר בין הצדדים, וטהרן הודיעה למתווכים בתגובה כי לא תחתום על ההסכם בנוסחו הנוכחי. שתי הנקודות השנויות במחלוקת: שחרור הנכסים האיראניים המוקפאים, והיקף הפסקת האש בלבנון, שעליה ישראל לוחצת להכניס סעיף שיאפשר לה לפעול צבאית באזור גם לאחר החתימה. לפי אותו גורם, איראן רואה בוושינגטון כצד שחזר בו ממה שסוכם, ומכאן גם חוסר הנכונות לחתום. מקורות אמריקנים בכירים מסרו בנוסף כי טראמפ הורה לצוות המשא ומתן לתת לאיראנים עוד חמישה עד שבעה ימים להביא את ההסכם "אל מעבר לקו הסיום".

מן הצד האיראני נשמע לחן שונה. דובר משרד החוץ האיראני אמר כי הצדדים נמצאים ב"שלב הסופי" של מזכר ההבנות, אך הבהיר שמצר הורמוז יישאר תחת ניהול איראני, ודחה את הכרזת טראמפ כ"חלקית ולא מדויקת." סוגיית הגרעין, שטראמפ כלל לא הזכיר אותה בפרסום שלו, אינה חלק ממסגרת המזכר הראשוני לפי מקורות בטהרן. כמו כן, בכיר איראני השמיע השבוע איום חד וישיר כלפי ארצות הברית: "אנחנו ברמת מוכנות צבאית והגנתית הגבוהה ביותר, ומוכנים לכל תרחיש. אנחנו מאמינים בטהראן שאין בפני אמריקה אלא להיכנע ולקבל - או דרך הדיפלומטיה, או מול הטילים שלנו." כמו כן, גם אם ייחתם הסכם, הוא עשוי להיות חלקי בלבד.

דובר משרד החוץ האיראני בקאא׳י הבהיר בצורה חדה כי איראן לא תדון בתוכנית הגרעינית שלה כחלק מהמשא ומתן הנוכחי. לדבריו, מוקד השיחות כרגע הוא סיום המלחמה בלבד, וכל דיון בסוגיית הגרעין יתקיים רק אחרי שהמערב יסיר את הסנקציות וישחרר את הנכסים האיראניים המוקפאים. הדובר לא הותיר מקום לפרשנויות: "אין לנו משא ומתן בנושא הגרעין". יתרה מזאת, לפי העמדה האיראנית, הסרת הסנקציות ושחרור הנכסים המוקפאים חייבים להיות מיידיים ולא מדורגים או מותנים בצעדים גרעיניים - גישה שונה בתכלית ממה שהמערב מציע בדרך כלל, שם מקובל לקשור בין ויתורים גרעיניים להקלות בסנקציות בצורה הדדית.

מוחסן רזאי, יועצו הצבאי של המנהיג העליון, הבהיר מצדו כי "ניהול מצר הורמוז הוא זכותה החוקית של טהרן", ואילו דובר משמרות המהפכה איברהים אל-פיקאר הלך רחוק יותר ואיים: "אם האויב יתקוף את מצר הורמוז, אנחנו עשויים לפרוש לחלוטין מהאמנה לאי-הפצת נשק גרעיני".

חשיפה מודיעינית אמריקנית ששודרה ברשת CBS שפכה אור על אחת הסיבות לקצב האיטי של המגעים: המנהיג העליון של איראן, מוג'תבא חמינאי, מבוצר בתוך מיקום סודי ומנותק כמעט לחלוטין מהעולם החיצון. על פי המודיעין, הדרך היחידה להגיע אליו מנוהלת באמצעות שליחים פיזיים, מה שיוצר עיכובים כבדים בכל שלב של המגעים. אפילו פקידים בכירים בממשל האיראני אינם יודעים היכן הוא נמצא ואינם יכולים ליצור איתו קשר ישיר.

לפי הדיווחים, כ-95 אחוזים מהסכם המסגרת כבר גובשו, אך עדיין קיימות מחלוקות על ניסוחים מדויקים בסוגיית הגרעין ובסוגיית השליטה במצר הורמוז. מסגרת ההסכם המסתמנת כוללת שלב ראשון של פתיחת מצר הורמוז מחדש ללא אגרות, שחרור נכסים איראניים מוקפאים במערב, והפסקת פעולות האיבה. לאחר מכן, בתוך 60 יום, אמורים הצדדים לנהל שיחות עומק על פירוק תוכנית הגרעין. איראן הסכימה עקרונית להיפטר ממלאי האורניום המועשר, אך טרם הסכימה להעבירו למחוץ לגבולותיה - פער שצוות טראמפ מאמין שניתן לגשר עליו.

ישראל מודרת מהשיחות הישירות בין וושינגטון לטהראן ואינה שותפה לעיצובן. ראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה להשפיע על הנוסח הסופי דרך קשר ישיר ורציף עם טראמפ - השניים שוחחו לא פחות מארבע פעמים בשבוע האחרון בלבד. נתניהו דורש שכל הסכם עתידי יכלול פירוק מלא של מתקני ההעשרה והוצאת החומר הגרעיני משטח איראן - דרישה שיוצרת מתיחות מול הגישה האמריקנית המעדיפה מתווה הדרגתי.

המצר הסגור כמעט שלושה חודשים מכה קשות בשוקי האנרגיה. לפני המשבר עברה דרכו כחמישית מסך משלוחי הנפט והגז הטבעי הנוזלי בעולם, כ-21% מסחר הנפט הגלובלי. מחיר ה-WTI טיפס מרמות של כ-67-70 דולר לפני ההסלמה לשיאים של מעל 110 דולר לחבית, לפני שהתמתן. בשבוע האחרון בלבד שחררה ארצות הברית כמעט 18 מיליון חביות נפט ממאגרי החירום, כמות שבועית שלא נראתה אפילו בימי הפלישה הרוסית לאוקראינה.

גם אם ייחתם הסכם ומצר הורמוז ייפתח, המחיר שנגבה מהכלכלה העולמית כבר כבד. על פי פרופ' קרסנה, לשעבר בכיר בארגוני המודיעין ומנהל הפורום לשיתוף פעולה אזורי במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, המחיר הנוכחי "לא משקף לגמרי את החור שנפער בשווקי הנפט העולמיים, אלא מבוסס על התקווה שהקונפליקט יהיה קצר." אנליסטים מעריכים שיידרשו חודשים עד שזרימת הנפט תחזור לשגרה מלאה ועד שתשתיות האנרגיה שנפגעו ייתקנו.

הסגירה הממושכת של המצר מלמדת לקחים נוספים שיעסיקו את שוקי האנרגיה גם אחרי הסכם. "ברגע שמישהו הכניס את הרעיון שמדינות ששולטות על מעברי ים בינלאומיים עשויות לקבל תמורה, קשה להחזיר את הגלגל חזרה," הסביר פרופ' קרסנה, וסיפר כי שר האוצר של אינדונזיה כבר החל לדבר על גביית אגרה במצר מלאקה, המקשר בין האוקיינוס ההודי לים סין הדרומי. "הודו וסין כבר משלמות לאיראן על הזכות לעבור בהורמוז," הוסיף.

הירידה בנפט מגיעה בעיתוי קריטי לשווקים הפיננסיים הגלובליים. תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים נגעה לאחרונה ב-4.69%, ותשואת האג"ח ל-30 שנה הגיעה לרמה הגבוהה ביותר מאז 2007. לפי חישובים שמתבססים על מודלים של משרד התקציב של הקונגרס, אם התשואות יישארו ברמה הנוכחית לאורך שנת התקציב הבאה, תשלומי הריבית של ממשל ארצות הברית עשויים לגדול ביותר מ-30 מיליארד דולר. לכן ירידת מחירי הנפט נתפסת בשווקים לא כסיפור של סחורות בלבד, אלא כסיכוי ראשון ממשי להפחתת הלחץ האינפלציוני ועל הבנקים המרכזיים.

גם בורסת תל אביב חוזרת מחופשת החג לתוך האווירה האופטימית. המניות הדואליות, שלא יכלו להגיב לאירועי הימים האחרונים, צפויות לעלות בחדות עם פתיחת המסחר - ובמקביל צפויה החלטת בנק ישראל על הריבית, שלפי הערכות רוב הכלכלנים תביא להפחתה של רבע אחוז ל-3.75%, הראשונה מאז ינואר.

השאלה שתעסיק את השווקים בימים הקרובים היא האם ההתקדמות במגעים תתגבש להסכם אמיתי עם פתיחה בפועל של נתיב השיט, או שמדובר בעוד סבב של הצהרות שיישאר ללא תוצאות מוחשיות כפי שקרה בעבר.